הסכמים ותקנונים

הסכם קדם נישואין

מכתב לבני הזוג

הנכם עומדים לפני רגע מאוד משמעותי בחייכם, הלא הוא טקס הנישואין. לכאורה אין זה הזמן לעסוק בהסכם שעוסק בסכנת היפרדות החבילה. אולם, כבר התורה הכירה במציאות בה לעתים מגיעים בני הזוג להחלטה לפרק את הקשר. חז"ל תקנו את הכתובה, עליה חותמים בעת החופה, כדי להגן על אשה במידה ותישאר לבד (עקב גירושין או מות האיש).
כיום, אין בכתובה מענה שלם לצרכי השעה המאפיינים את דורנו, ולכן מוצע בזאת "הסכם לכבוד הדדי". אתם מוזמנים לעיין בהסכם, בתוכנו, ולעמוד על חשיבותו ואופן השימוש בו. לקריאה לחצו כאן

מכתב לרב המחתן

לאור העלייה המצערת במספר מקרי הגירושין שאנו עדים לה, ובשל הקושי שבו נתקלים בני זוג לנהל את הפרידה מתוך כבוד הדדי, מוצע בזאת לחתום טרם הנישואין על "הסכם לכבוד הדדי" המלווה בהסכם ממון. על הסכמים אלה, על היחס בינם לבין ההתחייבויות בכתובה, וכן על אופן החתימה ניתן לקרוא בקובץ המצורף. לקריאה לחצו כאן

מאמר קצר על הכתובה והסכמי קדם נישואין מאת הרב אלישיב קנוהל

כיום קימת "מציאות משונה – שבית הדין עצמו אינו משתמש בכתובה, והיא נותרת כאבן שאין לה הופכין. אם כן, עולה השאלה – לשם מה נכתבת הכתובה אם אין בה שימוש כלל? הלא אין מדובר כאן על חיוב שמקורו בדיני איסור והיתר, אלא על תקנה ממונית שנועדה לסייע לבני הזוג לחיות בשלום, ובמקרה של פירוד, ח''ו, להיפרד בצורה אנושית?! אם תקנת חז"ל אינה נותנת כיום מענה לאותם דברים שעמדו לעיני חכמים בעת תקנם את התקנה, הרי שעלינו לחפש דרך לתקן הדבר." (מתוך המאמר).

לקריאה נוספת על הצעות לשינוי בכתובה עצמה, על הסכם ממון וההסכם לכבוד הדדי ועל הרקע והמשמעויות ההלכתיות לעניינים אלה במאמרו של הרב אלישיב קנוהל. לקריאה לחצו כאן



ההסכם לכבוד הדדי

הנישואין הם ראשית הדרך להקמת משפחה ודור המשך. בבסיס התא המשפחתי על כל הכלול בו מצויה הברית שבני הזוג מקימים אותה בעת נישואיהם. זוהי ברית עמוקה שחייבת לעמוד במבחנים שונים הניצבים בפני בני הזוג במהלך חייהם.
טובת כל בני המשפחה והסובבים אותם מבקשת את יציבות התא המשפחתי. עצם ההתקשרות הזוגית והקמת דור המשך מחייבת לראות את המימד הנצחי שבברית זו, ולשאוף לקיימה ולשמרה ככל האפשר.
המטרה העיקרית בהסכם שלהלן היא: לדאוג לאשה שאין שלום בית בביתה, שיהיה לה קיום הגון ופרנסה ראויה.
במקביל, ההסכם דואג גם לאיש הנמצא במצב דומה. להסכם המלא לחצו כאן

לידיעתכם, אין ביכולת המנסחים לקחת על עצמם אחריות הלכתית או משפטית על ניסוח ההסכם ותקיפותו. כדי לקבל את הייעוץ המתאים, יש לפנות לסמכות הלכתית ו/או משפטית(עורך דין).



הקוד האתי למניעת הטרדות

קיימת חובה לטהר את מחננו מהתנהגות שאינה ראויה בתחום שבינו לבינה. חובה זו היא גם מצד "והיה מחניך קדוש" וגם מצד הצלת עשוק מיד עושקו בבחינת "לא תעמוד על דם רעך"

מבוא

א.      קיימת חובה לטהר את מחננו מהתנהגות שאינה ראויה בתחום שבינו לבינה. חובה זו היא גם מצד "והיה מחניך קדוש" וגם מצד הצלת עשוק מיד עושקו בבחינת "לא תעמוד על דם רעך"

ב.      חובה זו תואמת את חוקי המדינה ובאה ליישם, להשלים ולרחיב את היריעה על-פי אמות מידה תורניות.

ג.        אין לחפות או לכסות על מעשי עוול בטיעון שיווצר חילול השם בחשיפתם. להפך חילול השם הוא לטעון כי ריבונו של עולם ציווה לחוס על שמו במחיר הימנעות מעשיית צדק.

ד.      האמור בקוד אתי זה חל על כל רב או איש ציבור בתפקודו במסגרת הפורום ומחוצה לו, ככל שאינם מחוייבים לקוד אתי אחר.

1. רב או איש ציבור היודע על דבר הטרדה מינית, בין שהנפגעת התלוננה בפניו ובין שנודע לו על התלונה באופן אחר, מחויב:

(א)   לשמור על חובת סודיות בכל הנוגע לכל פרטי הפרשה ולא לנקוט בשום צעד שיש בו כדי לחשוף את המתלוננת ללא הסכמה מפורשת שלה בכתב.

(ב)    לדאוג שהמתלוננת תזכה ליחס אמפטי, ובכלל זה לא להתייחס לתלונתה באופן שמשתמעת ממנו האשמה או פקפוק.

(ג)     לא להפחית מחומרת המעשה בשל סגנון או נסיבות חייה של המתלוננת.

(ד)    להציע למתלוננת להציג את פרטי תלונתה בפני אשה.

(ה)   במידה שהמתלוננת בוחרת לספר לו את סיפורה, להמנע מלשאול שאלות הקשורות בחייה האינטימיים של המתלוננת שאין הם חלק ישיר מהמקרה נשוא התלונה.

(ו)     לבוא ולהעיד על התלונה בפני אותו מוסד בו מתבררת התלונה  (בפני בית-משפט, או בפני מוסד שאינו בית משפט כגון בפני המעביד, בפני בית-דין רבני  או בפני בורר מוסכם) אלא אם כן הנפגעת שפרטי העדות מדברים בה, מתנגדת לכך, או שמדובר בעדות האוסרת אישה לבעלה על-פי ההלכה.

(ז)     להמנע מפעולות או מחדלים שיביאו להשתקת התלונה, או יגרמו לכך שלא תטופל באופן הוגן, וכן למנוע מאחרים פעולה או מחדל  שתוצאתם כזו.

(ח)   להמנע מפעילות ציבורית או פרטית שיש בה כדי לפגוע במתלוננת בשמה הטוב, בכבודה או במשפחתה, כגון צרוף חתימתו לפרסום המגנה את המתלוננת.

(ט)   לפעול למניעת  העסקתו, בשכר או שלא בשכר, של מי שהתגלה כמטריד, במסגרת המאפשרת לו לחזור ולהטריד. לפעול למימוש החלטות שהתקבלו על-ידי המוסד בו מתבררת התלונה על פי החוק או על-ידי הפורום.

לפי נסיבות המקרה יש לשקול מניעת העסקתו או הזמנתו להעברת שיעורים, הרצאות בכל מסגרת תורנית ציבורית.

2.  רב, מחנך  או איש ציבור המתבקש על-ידי המתלוננת לטפל בתלונתה

(א)   יידע אותה בדבר ההליכים בהם היא יכולה לנקוט לפי החוק ויסייע לה בהגשת ובקבלת עזרה מקצועית לכך כפי יכולתו לרבות הפנייתה לארגון נשים שיש לו מנגנון קבוע ומסודר לטיפול בנשים המתלוננות על הטרדה מינית.

(ב)    רב, מחנך או איש ציבור לא יניא את המתלוננת מלנקוט באחד מההליכים העומדים בפניה לפי החוק.

(ג)     גם אם מקבל התלונה סובר כי המדובר בתלונת שווא, הוא מחוייב ליידע את המתלוננת בדבר ההליכים החוקיים העומדים בפניה להשמיע את תלונתה.

(ד)    אם הנילון עובד תחת מרותו במסגרת יחסי עובד מעביד יפעל מקבל התלונה לבירור התלונה כנדרש בחוק.

(ה)   אם הנילון עובד במסגרת יחסי-עבודה אחרים, ומקבל התלונה התרשם כי מדובר בתלונה שיש בה ממש, יציע למתלוננת כי ידווח במקום העבודה על התלונה. הסכימה המתלוננת לכך, ידאג מקבל התלונה לוודא שהתלונה אכן מטופלת במקום עבודתו של הנילון.

(ו)     אם מקבל התלונה הוא בעל נגיעה אישית יודיע על-כך למתלוננת, ויבקש את רשותה להעביר את הבירור לרב או לאיש ציבור אחר ויוודא שאכן התלונה מטופלת על-ידי מי שהתלונה הועברה אליו. סירבה המתלוננת לכך יבהיר לה שאין הוא מטפל בתלונתה ויציע לה לפנות בעצמה לרב אחר או לארגון נשים. בכל מקרה בו אין בכוונתו לטפל בתלונה יבהיר זאת היטב למתלוננת וידאג לוודא שאכן התלונה מטופלת על-ידי מי שהעביר לו את התלונה.

(ז)     לא יגלה מקבל התלונה מידע שהגיע אליו הקשור לתלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם העברת בירור התלונה והוא קיבל רשות לכך מהמתלוננת בכתב.

(ח)   לא ישאל מקבל התלונה את המתלוננת, שאלות שאינן נוגעות לעצם פרטי התלונה לרבות שאלות בקשר להתנסות מינית של מתלוננת שאינה קשור לנילון וכן שאלות המתייחסות להתנהגות בלתי הלכתית של המתלוננת, ולא יתייחס בשום הקשר למידע מהסוג האמור. 



לפורום תקנה, פורום למניעה וטיפול בהטרדות מצד בעלי סמכות בציבור הדתי, לחצו כאן