טעמי המקרא
רקע ללימוד עצמי של טעמי המקרא / ברכה יפה
לנשים דתיות היום קיימות אפשרויות מגוונות לקריאה בתורה, בהפטרה ובמגילות כגון בתפילות נשים, במניינים שיתופיים וכן במניינים שמכבדים נשים. כאן ניתן למצוא את אבני היסוד של טעמי המקרא וההפטרות וכן דוגמאות שונות שלל המנגינה בתוך הטקסט. בנוסף יש טעימה של חלק מהמגילות וטעמים מיוחדים.
קצת על טעמי המקרא:
טעמי המקרא או טעמים הם סימנים מיוחדים שפותחו על ידי בעלי המסורה במאה העשירית לספירה, המצורפים לטקסט המקראי, (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את צורת הקריאה הנכונה של הטקסט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.
לטעמים יש 3 תפקידים:
מנגינה (איך לשיר את המילה)
פיסוק (איך לפסק את הפסוק)
הטעמה (מלעיל או מלרע - על איזו הברה לשים את הטעם במילה)
מנגינות שונות:
חמישה חומשי תורה
הפטרה
מגילת איכה
מגילת קהלת, מגילת שיר השירים, מגילת רות
מגילת אסתר
מנגינות מיוחדות כגון: עשרת הדברות, מסעות, שירת הים, ימים נוראים
תקון קוראים/תיקון סופרים: ספר המיועד להכנת הקריאה. בד"כ הפורמט הוא כדלהלן:
מצד "ימין" הטקסט המקראי מופיע עם נקוד וטעמים
בצד "שמאל" אותו טקסט מקראי מופיע בלי נקוד ובלי טעמים – כמו שהוא מופיע כשהוא כתוב על קלף.
אני ממליצה בחום להשתמש בתיקון קוראים בהוצאת "סימנים" בזמן הלימוד. הוא נוח מאוד לשימוש ומוסיף הרבה כלים שמקלים עלינו ועוזרים לנו להקפיד על דיוקים נכונים במקרא.
הנה כמה מהסימנים המיוחדים שמצוינים בתקון זה:
קמץ קטן
דגש קל / דגש חזק
שוא נע / שוא נח
ב"קריא וכתיב", ה"קריא" בתוך הטקסט מצד ימין
זכרי! התורה היא החפץ הכי יקר וקדוש שיש לעם היהודי. לכן אנחנו מתייחסות אליה בכבוד ודיוק יתר, וכן בהרבה אהבה. הנה כמה דוגמאות שדרכן אנחנו מראות את הכבוד שלנו למקרא:
"מפיק ה": דגש בתוך 'ה' בסוף מילה שבאה במקום אותיות חסרות כגון "אישהּ" – האיש שלה,
איך מבטאים? בסוף המילה מוציאים הבל מהפה, כמו כבוי הנר...
הפרדת אותיות: כשאותה אות מסיימת מילה ומתחילה את המילה הבאה – יש להפריד במעט בין המילים כדי לתת לכל אות את הנוכחות שלה (לדוג: בכל לבבך)
שוא: להקפיד על הבדלים בין 'שוא נע' (יוצר הברה חדשה) ל'שוא נח' (מסיים הברה)
דגש חזק: יש כאלה שמקפידים על אמירת האות בלשון כבדה, אך זה לא פשוט...
פרשת זכור:
היתה מחלוקת לגבי קריאת "זכר עמלק" – האם ה"ז" מנוקדת ב"צירה" או ב"סגול". מכיון שזוהי מצווה מדאורייתא, מפאת ספק נהגו (וכן יש שנוהגים) לקרוא את הפסוק הזה פעמיים.
הרב פרופ' מרדכי ברויאר חידש בעניין הזה וקבע לפי ממצאים שנתגלו בשנים האחרונות שבלי ספק יש לנקד ב"צירה" ולכן אין צורך לקרוא פעמיים. וכך מוקלט בהקלטה באתר.
הפטרה:
כדי לעשות את המעבר מטעמי המקרא לטעמי ההפטרה, יש טריק קטן.
המנגינה של ברכות ההפטרה שלפני הקריאה מורכבת מהטעמים עצמם. יש סידורים שניתן למצוא את הטעמים מולבשים על הברכות. לכן, מכיון שאת הברכות ניתן ללמוד כמו שיר, ברגע ששרים אותם טעמי ההפטרה מיד עולים לראש.
לכן מומלץ גם למי שאינה מברכת (כגון בתפילת נשים) לזמזם לעצמה את הברכות או לשיר אותן בלחש כדי לעבור לטעמי ההפטרה בקלות.
