כבוד אחרון

המשוררת אסתר שקלים בשיר מרגש על הדילמה הבין דורית בשיתוף נשים בריטואל. 

חָפַצְתִּי לכַבֵּד אוֹתָה
בְּכָל לְבָבִי נַפְשִׁי וּמְאוֹדִי
כְּמוֹ אַחַי

אֲבָל
כְּשֶׁהוּבְאָה אִמִּי
לִמְנוּחַת עוֹלָמִים
לֹּא הֵעַזְתִּי
לוֹמַר עָלֶיהָ
קַדִּישׁ

שֶׁלֹּא תִרְגַּז פִּתְאוֹם
מִמְּקוֹמָהּ בַּמְּרוֹמִים
עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
לְיַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד
כְּלוּמָה
תּוֹבַעַת עֶלְבּוֹנָה:
אָז מַה אִם הָרַב שֶׁלָּךְ מַתִּיר?
וְכִי אֵין לִי בַּעַל?
וְכִי אֵין לִי בָּנִים?

וּכְשֶׁאֶקָּרֵא אֲנִי לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָּה
וְאֵאָסֵף אֶל אִמּוֹתַי וַאֲבוֹתַי
לָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבִי
יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶזְכֶּה
וּבְנִי הַכּוֹהֵן וּבְנוֹתַי
יֹאמְרוּ אַחֲרַי לִכְבוֹדִי בְּצַוְתָּא
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא