קשר של אהבה

על פי רוב, כשאנשים נשאלים 'מהו הקשר הזוגי האידאלי בעיניך?', הם עונים: קשר של אהבה, חום, התרגשות ושמחה גדולה. כשאדם דתי חושב על נישואין ועל ברית זוגית, הוא צריך להוסיף גם את ממד האחריות. הרב דוד בן זזון על ההסכם לכבוד הדדי.

על פי רוב, כשאנשים נשאלים 'מהו הקשר הזוגי האידאלי בעיניך?', הם עונים: קשר של אהבה, חום, התרגשות ושמחה גדולה. כשאדם דתי חושב על נישואין ועל ברית זוגית, הוא צריך להוסיף גם את ממד האחריות. הגמרא מספרת ששמעון בן שטח, מראשוני התנאים, היה ממתקני תקנת הכתובה. המשמעות של תקנה קדומה זו, ששורשיה נמצאים בתורה, היא שקשר זוגי מתאפיין באחריות המוטלת על כל אחד מבני הזוג לדאוג לרעהו, גם במקרה שהזוגיות תיפסק, מכל סיבה שהיא.

'תקנת הכתובה' היא אחת התקנות המדהימות בחוכמתן ובאנושיותן. ביסודה היא נועדה להגן על הנשים ולמנוע מגברים קלי-דעת לגרש את נשותיהם ברגע של כעס או חולשה. הכתובה מחייבת את הבעל המגרש לשלם תשלום הגון – מאתיים זוז (סכום שבתקופת חז"ל היה בו כדי לפרנס אדם במשך שנה תמימה). השוט הכספי גרם לאותם גברים להקדיש מחשבה נוספת בטרם יגרשו את נשותיהם, ומנע מהם לפעול בפזיזות. לאותן נשים שכן גורשו, סייעה הכתובה בסעד הממשי שהיא נתנה להן בצאתן מבית הבעל, ואפשרה להן קיום בכבוד בתקופה שאחרי הגירושין.

'חרם רבינו גרשם' אסר על גברים לגרש נשים בעל כורחן, אלא בהסכמתן, ובכך הוא למעשה הוביל לכך שתקנת הכתובה התמסמסה.מרגע שנוצר הצורך ברצון שני הצדדים בגירושין, בשילוב גישות הפסיקה הנמנעות מלהכריח גבר לגרש את אשתו ושואפות שהגט יינתן מרצונו הטוב בלבד – הפכה הכתובה למסמך שאין בו שימוש ברוב המקרים, שכן בכל ויכוח בין הצדדים, יכול כל צד לסרב לגט עד שתתמלא דרישתו הכספית או דרישות אחרות, וממילא – מה שנרשם בעת הנישואין בכתובה, הופך בעת הגירושין לחסר משמעות.

בשנים האחרונות התעוררו כמה יוזמות לניסוח הסכמי קדם-נישואין במטרה למלא את הצורך שנוצר, בעקבות חוסר היכולת להשתמש בכתובה. ריבוי הגירושין בחברה בת-ימינו מדגיש את הצורך בהסדר ראוי ומכובד בין הצדדים, גם כאשר הגירושין מוצדקים בעיני אחד מהצדדים או שניהם, משום שהם תמיד כרוכים בסבל, בעוגמת נפש וכאב, ובקשיי הסתגלות למצב החדש. אם בעבר הכתובה הייתה מסמך שנועד להסדיר, כבר במעמד הכלולות, את סיום הנישואין באופן חד, ברור ומכובד, הרי שכיום אין מסמך דומה שעליו חותמים בני הזוג כשהם בשלב האהבה וההתקשרות, ולכן זוגות רבים מוצאים את עצמם נאבקים במשך שנים בבתי משפט על חלוקת הממון ועל הסדרים שונים ואינם יכולים להשתקם ולפתוח דף חדש בחייהם.

אחד מהסכמי קדם-הנישואין שהייתה לי הזכות להיות שותף ביצירתו, יחד עם הרב אלישיב קנוהל וטו"ר רחל לב-מור, הוא ה'הסכם לכבוד הדדי', שקיבל לאורך כל הדרך ליווי מקבוצה מייעצת שצמחה מתוך פעילות משותפת עם ארגון 'קולך' – דיינים, רבנים, משפטנים, וטוענות רבניות.

הרעיון היסודי העומד מאחורי כל ההסכמים הוא, שבתוך ההלכה היהודית מצוי גם הפתרון. ההסכם נבנה בהשראת הכתובה, דהיינו, דאגה מראש, כבר בשלב הנישואין, להסכם שיאפשר במקרה של פירוק הזוגיות, גירושין מכבדים והגונים. במסמך זה הם מקבלים על עצמם, במקרה שחס ושלום הם יצטרכו להיפרד, מסלול מוסכם ביניהם להסדרת הסוגיות המשמעותיות הנוגעות לגירושין. בכך הם מבטאים לקיחת אחריות ודאגה זה לזה, ודואגים לצמצם ככל האפשר מחלוקות עתידיות מיותרות שדורשות משאבים של כסף וזמן, וגורמות כאב ועוגמת נפש. דווקא בשעה שבני הזוג אוהבים זה את זה, הם מבטאים דרך ההסכם את האחריות שהם לוקחים על הקשר הזוגי שאליו הם נכנסים.

במהלך השנים פגשתי זוגות שהיו בהליכי גירושין, ובמקרים רבים, ייתכן שאילו הם היו חותמים מראש על ה'הסכם לכבוד הדדי', הם היו יכולים לחסוך מעצמם הרבה כאב, כסף ועוגמת נפש – שכן חלק גדול מהנושאים שעליהם הם התכתשו בבית הדין ובבית המשפט יכול היה לבוא לידי פתרון הולם באמצעות הסכם שנחתם מראש.

ההסכם מטפל בשתי חזיתות בו-זמנית: האחת, בנתינת הגט ובצמצום תופעת סרבנות הגט. הוא משית תשלום של דמי מזונות מוגברים על הצד המסרב לתת גט, שוט כלכלי שאינו משתלם לסרבן. החזית האחרת היא טיפול מראש בסוגיית חלוקת הממון ודרך הוגנת לחלוקת הרכוש העתידי של בני הזוג. ההסכם שוויוני ויכול להועיל גם במקרים שבהם האישה היא סרבנית הגט. לדיינים אין כלים לאכוף גט, לא על האישה ולא על הבעל – להסכם יש. הוא נותן כוח בידי הדיינים להביא לסיומם מקרים הנסחבים על פני שנים. מעבר לכך, ההסכם מפנה את בני הזוג לטיפול מקצועי בשיקום הזוגיות בטרם תתקבל החלטה סופית.

האווירה העולה מתוך ההסכם היא אווירה של כבוד הדדי בין בני הזוג. הוא מקנה להם הבנה בסיסית שהקשר תלוי בשניהם, לטוב ולמוטב. ברור לי שהכתובה שתיקנו חז"ל נועדה לתקן מציאות לא רצויה, ולכן אין לי ספק שהם לא היו נשארים אדישים למציאות ימינו. לא לחינם קבעו חכמים כי תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. לאורך הדורות, ניסו חכמי ישראל להוביל למצב של שלום בין בני אדם, ומעל לכול, בין איש לאשתו. יותר מכול אני מתפלל לפני מי שאמר שיימחה שמו על המים, שאת ההסכם יחתמו, ישימו בכספת, ויחיו באהבה באחווה, באושר ובכבוד הדדי.