תפילת נשים בכותל

סוגיית ההפרדה בכותל היא סוגיה מורכבת, וותיקה ורבת פנים, והיא נוגעת בכמה היבטים שקשורים ליחסי דת ומדינה. מצד אחד היותו של הכותל אתר קדושה המעוגן בחוק מקומות קדושים, ומנגד הנורמות החברתיות לגביו, וגבולות השיפוט של בית המשפט לגבי מהי קדושה .

העתירה הראשונית הוגשה על ידי ארגון נשות הכותל בדרישה לאפשר לנשים להתפלל ברחבת הכותל, בדרכן, לקיים מניין להוביל תפילה ולקרוא בתורה ולהניח תפילין. ארגון קולך הצטרף לעתירה לאחר הצעת מתווה הכותל וביקש להתיר לנשים להתפלל במנייני נשים בעזרת הנשים, אולם המדינה הקצתה רחבה משותפת לגברים ונשים הידועה גם בכינוי "קשת רובינזון" שם יוכלו משפחות להתפלל יחד, ולשם גם הופנו נשות קולך. ארגון קולך כארגון אורתודוכסי, לא קיבל את הפשרה הזו, ותבע להישאר בעזרת הנשים, אבל להתיר לנשים לקיים קריאות מגילה וקריאות בתורה ומניינים בהרכב נשי, ושוב הארגון פנו במכתב חריף למזכיר הממשלה, וביקשו להבדל מנשות הכותל ולאפשר לנשים לקיים תפילה בעזרת הנשים, בהתאם להלכה שאחרת תתקיים פגיעה בזהותן הדתית. הרציונאל העומד מאחורי העתירה ומשותף לכל הארגונים הוא זכותן של נשים לקחת חלק בתפילה, להיות נוכחות באתר הקדוש ששייך לכולן וכולם. אולם יש הבדלים בתביעות ובמתווים שכל ארגון דורש.

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/549/127.html

אקטיביזם ושיח ציבורי

אתן נשים של חצאית או מכנסיים?

לאחר שנים של לבישת חצאיות הבנתי שכיום לבישת מכנסיים כבר לא נחשבת בגדר סטייה מהנורמה, ולא עוברת על כללי הצניעות. סדר העדיפויות משתנה, והמכנסיים איבדו את מעמדם לטובת סממנים אחרים

גיבורות אור תשפ"ד | אורית מרק אטינגר

גלריית חנוכה השנה מוקדשת לגיבורות אור. המדליקה השביעית, אורית מרק אטינגר שבחרה באנשים והנשים שחיים פה.

גיבורות אור תשפ"ד | הדר גלרון

גלריית חנוכה השנה מוקדשת לגיבורות אור. המדליקה השמינית, הדר גלרון, בחרה בדור העתיד.

עתירות משפטיות

קולך פועלת מראשית הקמתה לשינוי המציאות החברתית בזירות ציבוריות רבות ומול הרשויות, כמובילה או בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, באמצעים של קידום חקיקה פרלמנטרית, נוכחות בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה, והגשת או ליווי עתירות לבג"צ בסוגיות שונות הנוגעות לזכויות נשים דתיות ושאינן דתיות.

בג"ץ קול ברמה

בעקבות תלונות למועצת הרשות השנייה, ארגון קולך גיבש תובענה ייצוגית שהתבססה על מחקר בקרב 40000 נשים חרדיות בטענה לאפליה, הדרה וקיפוח נשים על ידי רדיו קול חי. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל בה נעשה שימוש בכלי התובענה הייצוגית בתחום חופש הביטוי. קולך זכתה בתביעה שהפכה למושג משפטי

בג"ץ הבוגדת

בעקבות שלילת זכויותיה הכלכליות של אישה בטענה שנאפה, על ידי בית הדין, הוגשה עתירה לבג"ץ והוא קבע כי בית הדין חרג מסמכויותיו. קולך היוותה "ידיד בית משפט" בעתירה

בג"ץ מבחני הסמכה לרבנות

בשנת 2019 עתרו 6 תלמידות חכמים לבג"ץ באמצעות מרכז רקמן, קולך ועיתים, בדרישה לאפשר להן לגשת למבחני הסמכה לרבנות הרשמיים של מדינת ישראל.