תפילת נשים בכותל

סוגיית ההפרדה בכותל היא סוגיה מורכבת, וותיקה ורבת פנים, והיא נוגעת בכמה היבטים שקשורים ליחסי דת ומדינה. מצד אחד היותו של הכותל אתר קדושה המעוגן בחוק מקומות קדושים, ומנגד הנורמות החברתיות לגביו, וגבולות השיפוט של בית המשפט לגבי מהי קדושה .

העתירה הראשונית הוגשה על ידי ארגון נשות הכותל בדרישה לאפשר לנשים להתפלל ברחבת הכותל, בדרכן, לקיים מניין להוביל תפילה ולקרוא בתורה ולהניח תפילין. ארגון קולך הצטרף לעתירה לאחר הצעת מתווה הכותל וביקש להתיר לנשים להתפלל במנייני נשים בעזרת הנשים, אולם המדינה הקצתה רחבה משותפת לגברים ונשים הידועה גם בכינוי "קשת רובינזון" שם יוכלו משפחות להתפלל יחד, ולשם גם הופנו נשות קולך. ארגון קולך כארגון אורתודוכסי, לא קיבל את הפשרה הזו, ותבע להישאר בעזרת הנשים, אבל להתיר לנשים לקיים קריאות מגילה וקריאות בתורה ומניינים בהרכב נשי, ושוב הארגון פנו במכתב חריף למזכיר הממשלה, וביקשו להבדל מנשות הכותל ולאפשר לנשים לקיים תפילה בעזרת הנשים, בהתאם להלכה שאחרת תתקיים פגיעה בזהותן הדתית. הרציונאל העומד מאחורי העתירה ומשותף לכל הארגונים הוא זכותן של נשים לקחת חלק בתפילה, להיות נוכחות באתר הקדוש ששייך לכולן וכולם. אולם יש הבדלים בתביעות ובמתווים שכל ארגון דורש.

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/549/127.html

אקטיביזם ושיח ציבורי

אמנת איסטנבול

בסוף שנת 2021 ישראל הצטרפה לאמנת איסטנבול למאבק באלימות במשפחה. אלה עיקרי האמנה

מוטרדים מההטרדות המיניות

היה מקום לצפות לכך שאורח החיים ההלכתי יהווה מקדם הגנה משמעותי לגברים מפני עבירות מין, ובכל זאת אין פני הדברים כך. הרב רונן לוביץ כותב על אירועי השעה

קידום חקיקה ופעילות פרלמנטרית

הרוח הגבית שהארגונים החברתיים נותנים לחברי הכנסת מסייעת ומשקפת את דעת הקהל ומשפיעה על הצבעות במשכן ומקדמת העברת חוקים

עתירות משפטיות

קולך פועלת מראשית הקמתה לשינוי המציאות החברתית בזירות ציבוריות רבות ומול הרשויות, כמובילה או בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, באמצעים של קידום חקיקה פרלמנטרית, נוכחות בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה, והגשת או ליווי עתירות לבג"צ בסוגיות שונות הנוגעות לזכויות נשים דתיות ושאינן דתיות.

הפרדה באקדמיה

הפרדה באקדמיה

בג"ץ קול ברמה

בג"ץ קול ברמה

בג"ץ הבוגדת

בג"ץ הבוגדת