שמירת נידה של בעל חילוני ואשה דתית

"לדעתי, לפני כל מציאת אמצעי מניעה כזה או אחר, שיתאים לצרכים המשותפים של שניכם, יש מקום לתיאום ציפיות מחודש, גם בהיבטים הנפשיים וגם בהיבטים המיניים…" להלן תשובתה של דפנה מאיר לשאלה שנשלחה לאתר

2009-05-28

שאלה:  "אני במצב קשה מאד אני אישה דתייה הנשואה לחילוני ששומר שבת 'מסורתי' נקרא לזה. בענייני נידה הוא לא מבין ולא מעוניין לדקדק בהן ואני כן.  אני אחרי לידה יש לי בת ובן עכשיו תודה להשם יתברך. אבל הבעיה גלולות הן סכנה בשבילי, אסור לי הורמונים, התקן יגרום לי לדימום כי בעבר לקחתי זריקה שעשתה לי דימום חצי שנה והיה לי מאד קשה עם בעלי  נרות לא מגינים וקשה לי להחדיר שום דבר לאיבר אפילו טמפון מעולם לא שמתי כי זה כואב לי . מה לעשות?   אני בדרך לבלגן בשלום הבית.   אציין שבעלי יכול לעבור עבירה של 'זרע לבטלה' כי אני יודעת שזה לא נראה לו חמור והוא רוצה לקיים יחסים במשגל נסוג למרות שהסברתי שאסור הכול מתוח בינינו, וכל הזמן אנחנו רבים.  לא הינו חודשיים ביחד כי אני מפחדת  אז מה פייר פה?   הדת מפרקת יחסים בין גבר לאשה "

תשובה: שלום ושמחה לאישה היקרה שפנתה,

 את מתארת מצב בו הפער בין אורח חייך לאורח חייו של בעלך קשה לגישור, אך לא בלתי אפשרי. נראה לי כי החיכוכים על הרקע הדתי ביניכם הם העטיפה של הקושי, והם ללא ספק מוסיפים מתח לזוגיות במשבר. לדעתי, לפני כל מציאת אמצעי מניעה כזה או אחר, שיתאים לצרכים המשותפים של שניכם, יש מקום לתיאום ציפיות מחודש, גם בהיבטים הנפשיים וגם בהיבטים המיניים. שיחה קולחת ונעימה בפינה של מסעדה (שאפשר לדבר בה, אך אי אפשר לצעוק) תפתח פתח לדיון נחוץ ביותר על היכולות של כל אחד מכם להתחשב בצרכיו של זולתו, וגם על הקווים האדומים, ועל הציפיות מהמשך הקשר, והדרכים לשיקומו. 

לומר שהדת היא זו שמפרקת את הזוגיות שלכם זה קל, אבל לא מסייע לטווח הרחוק. 

בנוסף, אני חושבת שלשמור על הלכות נידה, כפי שאת עושה למרות כל הקשיים שניצבים בפנייך זה דבר כל כך גדול בפניי עצמו, שאין צורך להוסיף עליו תחושת אחריות לכן/לא הוצאת זרע לבטלה של בעלך. בהיותנו עושי תשובה מדי יום ביומו, אנו עמלים כל כך קשה להתקרב לה' יתברך, וזה ממלא אותנו עד כי אין, ולא אמורה להיות לנו יכולת או שליטה או אחריות על תהליך התשובה של אדם אחר, קל וחומר אדם בוגר, ובן בנו של קל וחומר אדם שיש לו מושג בענייני דת ואינו בבחינת "תינוק שנשבה".

לכן, אני מציעה לך לשחרר את המקום הזה של תחושת האחריות על מה שעושה בעלך עם זרעו. אני מאמינה שעצם השחרור הזה מצידך יעשה לכם המון טוב בטווח הקצר והארוך.

לגבי אמצעי מניעת הריון, בוודאי יש אמצעים שבהם תוכלי להשתמש. אם את מעוניינת לשמוע עליהם, את מוזמנת להתקשר אליי, כדי שאוכל להמליץ לך על מה שיראה לי מתאים בהתאם למה שיעלה בשיחה. למשל עניין הכאבים. אין טעם לפתוח אותו במיילים.

גם בעניין המשגל הנסוג – עם אופצייה של חדירה ללא שפיכה כלל, יש על מה לדבר, אולם הדבר הנכון ביותר כרגע הוא להתמקד בצרכים ובאפשרויות שלך, ולהניח לבן זוגך, שיש לשער שמפאת הפגיעות הנוכחית שלו, לא ישמח לשתף פעולה ללא טיפול זוגי מסודר, ואולי בכלל לא. אני מציעה לך לפנות לשיחת חיזוק פרטית אצל הרבנית ימימה מזרחי. יש לה יכולת מדהימה לרומם כל אישה, וכמעט כל מצב.

אני מציעה לך לפנות לדוקטור אנה רובל לצורך שיחה או שתיים בנושא תיאום ציפיות מיני, ובדיקת האופציות העומדות בפנייך. אם תרצי אתן לך את פרטיה, אני מתעתדת לפגוש אותה מחר, בהרצאה.

אני מציעה לך לפנות לרופא נשים לבירור נושא הכאבים. אין סיבה שתחושי כאבים דווקא כשאת נוגעת בעצמך בעדינות ובקצב שלך, ולא תכתבי כלום על כאבים בזמן קיום יחסים?

אני מציעה לך לפנות לייעוץ זוגי, גם אם תלכי לבדך, ובעלך לא יסכים להגיע. אם תרצי אברר לך אופציות באזור מגורייך, ובהתאם למצבך הכלכלי.

יש לך המון עבודה… אז בהצלחה, ושתהיה לך המון שמחה, מדפנה מאיר 0545-290680

אינטימיות והלכה

פרו ורבו ומלאו את הארץ - בין שיח הגמוני לשיח חתרני בפסיקה ההלכתית בנושא הפריון

רונית עיר-שי דנה על שאלת מניעת ההיריון שלא הייתה ואיננה שאלה הלכתית "נטו" אלא בדרך כלל משולבים בה שיקולי מדיניות ומגדר כאחד

על נידה ומשמעויותיה

בפרשות ספר ויקרא – תזריע, מצורע, אחרי מות וקדושים – חוזרים ונשנים נושא טומאתן וטהרתן של הנידה ושל היולדת, ואיסורי העריות הכרוכים בעניין זה. השאלה שנבחן כאן היא אם יש במקורותינו התייחסות ערכית לטומאת האישה