בג"ץ הבוגדת

התיק שזכה לכינוי הזה, שלא בטובתו, מתאר אישה בהליכי גירושין אשר בית הדין הרבני הגדול בירושלים נישל אותה מזכויותיה בדירה המשותפת בה חיה עם בעלה וילדיהם במשך 20 שנה בטענה שנאפה.

בית הדין המחוזי בחיפה חייב את הבעל להעניק לה זכויות בדירה, והוא ערער לבית הדין הגדול שפסק כי היא נואפת ולכן לא זכאית לחלק ברכוש השייך ברשומות לבעלה. האישה עתרה לבג"ץ נגד בית הדין. קולך הצטרפה כידיד בית משפט עם ארגוני נשים נוספים, ביניהם מרכז צדק לנשים, מבוי סתום ועוד. התיק נידון בהרכב של תשעה שופטים, בראשם הנשיאה אסתר חיות, מכיוון שהיה לו הד ציבורי גדול והוא עסק בהיררכיה ובסמכויות של הארכאות השונות.

עמדת העותרות הייתה כי לא ייתכן שבית הדין ישפוט לפי הדין הדתי בנושא כלכלי, מאחר ומדובר בהפליית נשים חמורה, מכיוון שגברים נואפים מעולם לא נענשו כלכלית על ידי בית הדין, ואין לפסוק בנושא הרכוש בהתאם לדין הדתי המפלה. בית המשפט העליון חידש את הדיון בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה חיות, והפך את החלטת בית הדין הגדול וקבע כי הדירה בה חיו בני הזוג וגידלו 3 ילדים במשך 20 שנה, היא בית משותף שגם לאישה יש זכויות בו, על פי "כוונת השיתוף", וכי האשמה בניאוף בשנה האחרונה לקשר ביניהם, אין לה מעמד בהקשר חלוקת הרכוש. בגץ קבע כי בין הדין הרבני הגדול חרג מסמכויותיו, שנקט את כללי הדין הדתי בנושא אזרחי, ובכך מביא לאפליה והעתירה התקבלה. התיק זכה לסיקור תקשורתי נרחב, וקולך ליוותה את התיק והשתתפה בדיונים בוועדות הכנסת בנושא ובבית המשפט העליון. חשיבותו של התיק גם בהסברה לציבור בישראל על הנעשה בתחום האישי בבתי הדין מכיוון שאין קשר בין ההיבט המוסרי אותו דן ביהד לפסיקה הכלכלית.

ניצן כספי שילוני ממרכז צדק לנשים על הפסיקה:

https://www.facebook.com/nitzan.c.shilony/posts/1015901202049

אקטיביזם ושיח ציבורי

אמנת איסטנבול

בסוף שנת 2021 ישראל הצטרפה לאמנת איסטנבול למאבק באלימות במשפחה. אלה עיקרי האמנה

מוטרדים מההטרדות המיניות

היה מקום לצפות לכך שאורח החיים ההלכתי יהווה מקדם הגנה משמעותי לגברים מפני עבירות מין, ובכל זאת אין פני הדברים כך. הרב רונן לוביץ כותב על אירועי השעה

קידום חקיקה ופעילות פרלמנטרית

הרוח הגבית שהארגונים החברתיים נותנים לחברי הכנסת מסייעת ומשקפת את דעת הקהל ומשפיעה על הצבעות במשכן ומקדמת העברת חוקים

עתירות משפטיות

קולך פועלת מראשית הקמתה לשינוי המציאות החברתית בזירות ציבוריות רבות ומול הרשויות, כמובילה או בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, באמצעים של קידום חקיקה פרלמנטרית, נוכחות בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה, והגשת או ליווי עתירות לבג"צ בסוגיות שונות הנוגעות לזכויות נשים דתיות ושאינן דתיות.

שוויון גם ברבנות

לא רחוק היום שבו נשים יוכלו להתמודד על כל תפקיד הדורש הסמכה לרבנות. מי שטוען שהבחינות לנשים שנערכו לאחרונה קלות מדי, רק מחזק את דרישתנו לפתוח בפני נשים את הבחינות שעורכת הרבנות הראשית.

תפילת נשים בכותל

תפילת נשים בכותל

הפרדה באקדמיה

הפרדה באקדמיה