נשים בבית הכנסת - מאמרים הלכתיים

לילי פסח” לחוה שפירא: על הדרת נשים והכלתן ליל הסדר כמשל"

ד"ר יעל לוין
  • הסופרת המשכילה בעלת התודעה הפמיניסטית חוה שפירא קנתה לעצמה בצעירותה ידיעות תורניות רבות. בדברים הבאים אני מבקשת להתמקד בתיאור חוויותיה האישיות בליל הסדר, כפי שבאו לידי ביטוי ברשימתה האוטוביוגרפית "לילי פסח", על רקע עדויות אחדות שיש בידינו בדבר נשים למדניות אחדות.

    קרא/י עוד >>

    לפי שהנס נעשה בידי אשה

    שלומית שוגרמן
  • המאמר דן בסיפור יהודית המובא בספרות החוץ מקראית. סיפורה של יהודית משמעותי משום שעל פי הרמ"א, חייבת אישה בהדלקת נר חנוכה מאחר והנס נעשה בידי אותה אישה, יהודית. מיהי יהודית ומה עשתה שזכתה שטעם המצווה יהיה על שמה.

    קרא/י עוד >>

    מדרש צאנה וראינה - מדרש לפורים

    ד"ר יעל לוין
  • "מדרש 'צְאֶינָה וּרְאֶינָה'" הוא מעין פרודיה על התֶּמָה של צניעותן של נשים ומקומה של האישה בחברה בת-ימינו, והוא נתחבר על ידי כותבת שורות אלה בשנת תשע"ג כטקסט לחג הפורים על ידי ד"ר יעל לוין.

    קרא/י עוד >>

    מדרשי בתיה בת פרעה - עיון נלווה לליל הסדר

    ד"ר יעל לוין
  • "ותקם בעוד לילה" (משלי לא, טו). זו בתיה בת פרעה. אימתי קמה? בלילה שהטילו משה לנהר נילוס. א"ר יצחק בר חמא בא וראה עינוותנות של הקדוש ברוך הוא שאינו מקפח שכר כל בריה. בא וראה מה כתיב בבתיה בת פרעה גויה היתה ונעשית יהודית, והזכירו שמה בין הכשירות בשביל עיסקה במשה.

    קרא/י עוד >>

    מה לסופרוומן ולשרח בת אשר? ומה לכל זה ולכנס "קולך"?

    ד"ר שרה בקרמן
  • התיאורים העזים והמרגשים של מפגש האחים עם יוסף בפרשת "ויגש", המגיע לסיומו עם חשיפת זהותו של יוסף והבאת כל משפחתו עם אביו יעקב למצרים, מצליחים להסתיר דמות נשית המתגלה בתכונותיה כמעין "סופרוומן" המקראית. ד"ר שרה בקרמן, יו"ר קולך, כותבת על שרח בת אשר

    קרא/י עוד >>

    מוטרדים מההטרדות המיניות

    הרב ד"ר רונן לוביץ
  • רבים בציבור הדתי מוטרדים כיום משרשרת מקרים של הטרדות מיניות או חדשות להטרדות מיניות שנחשפו בתקשורת והם המטרידים הינם חובשי כיפות. היה מקום לצפות לכך שאורח החיים ההלכתי יהווה מקדם הגנה משמעותי לגברים מפני עבירות מין, ובכל זאת אין פני הדברים כך. הרב רונן לוביץ כותב על אירועי השעה. 

    קרא/י עוד >>

    מחיצה בין העזרות - סיכום הלכתי

    רחל אביישר-לבל
  • המאמר מסכם את סוגיית המחיצה החל ממקורותיה הראשוניים במשנה ובגמרא (משנה סוכה, ובבלי סוכה) ומביא את שיטת הרב פיינשטיין לעניין גובה המחיצה בשו"ת אגרות משה, לפיה כאשר עזרת הנשים היא למעלה אין צורך במחיצה, וכאשר עזרת הנשים ממוקמת באותה קומה כמו עזרת הגברים, גובה המחיצה צריך להיות לפחות י"ח טפחים - כגובה כתפיה של אישה בינונית.  

    קרא/י עוד >>

    מחשבות אחרי כנס קולך העשירי

    הילה אונא
  • השנה התקיים כנס "קולך" בבנייני האומה, וכנראה שלא סתם. השנה הרגשתי ש"קולך" הולכת ומתבססת כאחת מהאבנים שבונות את האומה. כן, אני מאמינה שהנינות והנינים שלי יספרו בגאווה בעבודות השורשים שסבתא-רבתא השתתפה בכנס העשירי של "קולך", ואפילו כתבה עליו באיזשהו דבר מוזר שנקרא אז "איגרת" ונשלח במייל! אבל עד העתיד הרחוק, נתמקד ב"בינה היתרה" וב"התבוננות הטובה" אשר בזכותן מוסיפה "קולך" עניין ובניין לעם היהודי.

    קרא/י עוד >>

    מסתור, חיפוש ותחפושות - מאחורי קריאת המגילה

    פרופ' רחל אליאור
  • חג הפורים מבטא את עומק תחושת החרדה של קהילות מיעוט נרדפות, לצד השמחה לאיד על כשלון משימת האויבים. שלל המצוות והמנהגים הכרוכים בפורים מבטאים הן את זיכרון הסכנה, הפחד, הרשע ושרירות הלב. פרופ' רחל אליאור על מנהגי החג.

    קרא/י עוד >>

    מצוות נר חנוכה איש וביתו

    אביגיל אנטמן
  • תנו רבנן: מצוות חנוכה נר איש וביתו
    חמש המילים האלו הן תמצית החג.
    לכל איש יש בית ויש בו נר, כל כך פשוט.
    מצווה של 'בית' להדליק נר בתוך הבית. זוהי מצווה של איש שיש לו בית ויש לו נר.
    ובעצם כל כך מסובך.

    קרא/י עוד >>

    מקודשת בע"מ

    דינה אברמסון
  • דווקא בשיא האושר, רגע לפני החתונה, החלטנו לפרק את כל המוקשים העתידיים בדרך ולהתעמת עמם חזיתית. לבוא ולפתוח את כל הבעיות שעלולות לצוץ בעתיד ולדון בהן כשהחיוך והאמון עדיין על שפתינו. בקיצור - החלטנו לחתום על הסכם קדם נישואין. נשמע לי הכי הגיוני בעולם לדבר על דברים קשים כשאנחנו עדיין באופוריה. ליישב את המחלוקות כשאנחנו בשיא האחדות ופחות או יותר מסכימים על הכל ברוח טובה. בקיצור, לדבר כשהלבבות עדיין מרצדים בתוך אישוני העין.

    כן, דווקא עכשיו, כשאני לגמרי בטוחה שבעזרת השם אחיה לנצח נצחים עם האיש היקר שלצדי. עכשיו, כשאני עסוקה בחלומות על הבית שנקים, על הנדנדה בחצר ליד עץ הלימון שבה ישחקו הנכדים העתידיים שלנו - זה הזמן המתאים ביותר לדון גם במחלוקות ובדברים שאיננו מסכימים לגביהם.

    כשחיפשתי תבנית להסכם שכזה בין בני זוג, גלשתי באינטרנט וניסיתי למצוא נוסח שאוכל להזדהות עמו. כל הסכמי הממון למיניהם נראו לי מאוד פרקטיים וחסרי רגש, ובכל מקרה פחות מתאימים לי, מאחר שאינני אוליגרכית ואין לי חשבון בנק מנופח שצריך לאבטח רגע לפני החתונה. מה גם שפחות מטריד אותי איך יחולק הרכוש המשותף בינינו.

    בין שלל ההסכמים הקיימים באינטרנט נתקלתי ב"הסכם לכבוד הדדי" מיסודו של ארגון קולך, שחובר על ידי הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור. טוב שיש מי שחשב על הנשואים שבדרך. לפני הכל, לכדו את תשומת לבי שורות הפתיחה של ההסכם: "הואיל והאיש והאישה הסכימו ביניהם להינשא בחופה וקידושין כדת משה וישראל, והואיל והם מתכוונים לנהוג כבוד אחד כלפי משנהו וליישב חילוקי דעות ביניהם בהגינות ובדרכי נועם, והואיל ובני הזוג הסכימו להשתית את חיי נישואיהם על יסודות של אהבה, אחווה, שלום, שוויון, כבוד, התחשבות, הגינות ואכפתיות הדדיים". עם פתיחה שכזו אי אפשר שלא להסכים.

    ההסכם לכבוד הדדי כולל בתוכו סעיפים רבים הנוגעים להסכמה משותפת במקרה שבו בני הזוג חלילה יחליטו להיפרד בעתיד. אבל אנחנו הוספנו לו את תיאום הציפיות שלנו להווה. בין כל בני זוג ישנם פערים בהשקפה או באופן ההתבוננות על החיים. טרחנו לעבור נושא נושא ולבחון היכן יש לנו חילוקי דעות, ובאילו מקומות אנחנו מוכנים לבוא זה לקראת זה ולהיפגש באמצע. את ההבנות המשותפות הוספנו להסכם הכללי.

    באשר להמשך, לא רק שאין מה להתרגש מלדבר על תרחישים של פרידה עתידית חס וחלילה. להפך, בעיניי חובה על כל זוג להגדיר מראש מה יקרה אם החבילה תתפרק בצער רב יום אחד. לפי הסטטיסטיקה כל זוג שלישי בישראל מתגרש. במקרים רבים התהליך מגיע להתכתשות ממושכת בין בני הזוג. כמה צער ועוגמת נפש ניתן היה למנוע אילו אנשים היו מוכנים להתעמת עם המציאות הרבה לפני, כשהם עדיין ברוח טובה ובשמחה ולא תחת כעס, מתח, ומלווים בעורכי דין שמייעצים עצות אחיתופל כדי לקבל עמלה. בהסכם יש סעיפים רבים שמטרתם למנוע גירושין, כמו הסכמה על תקופת צינון או מגשר – כל הדרכים למנוע מזוג לפרק את החבילה מתוך דחף רגעי.

    אני מאחלת לעצמי שלעולם לא אהיה חלק מהסטטיסטיקה הזו. שאם אחד מכל שלושה זוגות צפוי להתגרש - אני אהיה בשניים האחרים. ויש את כל הסיבות הטובות שאכן כך יהיה.

    עכשיו, כשניסחנו את ההסכם, ואני יודעת שיש תיאום ציפיות מלא בכל תחומי החיים ביני לבין בחיר לבי, אני רגועה ושקטה. אני יודעת שגם אם חלילה יום אחד נרצה ללכת איש - איש לדרכו - הדבר ייעשה בנועם, בדרך ארץ ומתוך כבוד הדדי. אחרי שניסחנו את החוזה אני פנויה להתחיל את העבודה על בניין הבית. עכשיו אפשר לחשוב בנחת על השמלה, על החופה, אם לחגוג בערב או בבוקר, מי יהיה הרב, כמה אורחים נזמין. עכשיו, כשהלבבות פועמים בקצב אחיד, אפשר בהחלט לצאת לדרך חדשה.

    קרא/י עוד >>