השבת הגענו לפרשה האחרונה של ספר בראשית. 
הרעיון שאני מביאה סובב סביב שמות הפרשות של הספר: מבראשית ועד ויחי.  

ספר בראשית בא ללמד אותנו על התחלות, בחירות ודרך.
 לאן אני הולכת, מה יהיה בעתיד. כל התחלה מתחילה מתוהו ובוהו, כך –כל התחלה יש בה אי ידיעה ברא אלוקים את העולם "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום...  "נסו לעצום את העיניים ולהרגיש את התהום החשוכה שנמצאת בתוכנו בכל אחת ואחד מאתנו. למרות זה חשוב לזכור שרוח אלוהים מרחפת על פני המים הגועשים .
 רק מתוכם יכולים להתקיים חיים, "ויאמר ה' יהיה אור ויהי אור וירא אלוקים כי – בראשית היו מים טוב". מים ואור לעומת תהום וחושך.
ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. כל אדם שנברא הוא  ניצוץ אלוקי, בכל אחד מאתנו טמון – מצב קיומי בכל אחד מאתנו יש צלם אלוקים – במצב בראשית  הזכרי והנקבי. –הגרעין השלם
 שלמים. אבל צריך לזכור שמשלמים על – להיות איש או אישה תמימים – יש משהו נוח בלהיות קיים  לשלם אי אפשר להוסיף כי כל המוסיף גורע .מתוך שלמות אין יצירה שהיא התכונה –זה מחיר האלוקית שבנו.
 לך לך, לכי לך, אל תסתפקי במה שיש לך, במצבך הקיומי, לכי תראי עולם, –אז אומר לנו אלוקים תכירי אנשים, תלמדי, תעבדי, תגלי עולמות
כי רק כך תוכלי לראות, את גודל הבריאה, את עוצמת הטבע, האנשים, החוכמה 
ומתוך כך יהיו לך חיים מלאים. מלאים בכל  - שמחה ועצב, אהבה ושנאה, כל מה שקיים בעולמנו. תוכלי לקחת מסופרמרקט החיים מה שמתאים לך מתוך בחירה אישית.
  ילדים, משפחה, יצירה, חברה – מהחיים באים התולדות
והם יוצאים לעולם, וממלאים אותו בתוכן, באנשים, וכך עולמך מתרחב.
ואת רואה איך מה שנטעת ודישנת ואהבת נשלח לכך עבר, ולפעמים למרחקים שלא פיללת.
והנה את מגיעה כבר גיל שאת יושבת ומתבוננת בכל מה שעבר עליך מבראשית ועד עכשיו, ומשתאה איך זה קרה? ובאמת לא כלו הקיצים,     
ודברים שהתלבטת ופחדת בעבר שיביאו את הקץ הביאו איתם נגישות לעולמות, למעשים ולמחשבות
 והחיו את החברה שאנחנו חיים בה והביאו אותנו למקומות טובים יותר מבחינה חברתית, ערכית, רוחנית וחומרית. 
וההמשך יבוא בספר שמות.   

הפמיניזם שינה את האופן שבו גברים ונשים מתייחסים לעצמם וגם אלה לאלה. הסדנאות של קולך מציפות את המתחים .והיתרונות שחווים גברים ביחס למגמות המשתנות בין המגדרים הפסיכולוג חננאל רוס שהעביר את הסדנא, חולק רשמים

הרצון של הקהילה להתייחס לנושאים מורכבים שנחווים כרחוקים ואולי "לא שייכים" אלינו, אחריות ציבורית בשבת "עמה אנוכי בצרה".