2012 מדרשיר לשבועות

לכבוד חג שבועות כמה מדרשי-שיר בהשראת מגילת רות.

נעמי

"אל בְּנוֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם"

"יִתֵּן ה' לָכֶם וּמְצֶאנָה מְנוּחָה"

(רות פרק א')

 

נָעֳמִי עֲיֵפָה

עֲיֵפָה מְאֹד

רוֹצָה לָנוּחַ

מְנוּחָה עֲמוּקָה

מְנוּחַת נֶצַח

בַּלֵּילוֹת הִיא עֵרָה

מַחְשָבוֹת קָשוֹת

לִפְנוֹת בֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת

יוֹשֶבֶת בַּמִּטְבָּח

מֵעַל סֵפֶל קָפֶה קַר

רֹאשָהּ בֵּין יָדֶיהָ

עֲיֵפָה.

מַשְאִירָה לִי הוֹדָעוֹת בַּמַּזְכִּירָה הָאֶלֶקְטְרוֹנִית:

"רוּת, רוּת, אֵיפֹה אַתְּ? אַתְּ שוֹמַעַת אוֹתִי? רוּת, רוּת"

 

נָעֳמִי רְעֵבָה

רְעֵבָה מְאֹד

כָּל הַזְּמָן רְעֵבָה

לְמַשֶּהוּ מְיֻחָד

 פּיקַנְטִי

לֹא

מָתוֹק

זֶה מָתוֹק מִדַּי

 

אִם תּוּכְלִי תָּבִיאִי לִי עֲנָבִים אוֹ דֻּבְדְבָנִים

עוּגַת גְּבִינָה

הַבָּשָר שֶבִּשַּלְתְּ שוּמָנִי

הָאִטְרִיּוֹת תְּפֵלוֹת

 

נָעֳמִי מְבֻלְבֶּלֶת בּוֹכָה

מַר לִי

מַר לִי מְאֹד

מַר לִי מְאֹד מִכֶּם בְּנוֹתַי

מְצֶאנָה מְנוּחָה

הִיא מְאַחֶלֶת מֵעִמְקֵי תְּשִישוּתָהּ

 

הֵם אָמְרוּ לָהּ הוּא הַקָּטָן יָשִיב אֶת נַפְשֵךְ

"הַלְוַאי" עָנְתָה בַּעֲיֵפוּת

וְהֵשִיתָה אוֹתוֹ בְּחֵיקָהּ

כְּאִילוּ סַבְתָּא, כְּאִילוּ אוֹמֶנֶת.

***

שכנות

לְאִּמִּי שֶנִּשְאֲרָה בְּמוֹאָב

"וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּכֵנוֹת שם"

(מגילת רות פרק ד')

 

אַתְּ מַפְסִידָה הוּא מִתְהַפֵּךְ וְצוֹחֵק וְשָמֵן.

לִילִיָאנָה בְּרֵיש מִתְגַּלְגֶּלֶת, גִּיּוֹרֶת,

מְטַפֶּסֶת אֵלַי נִמְרָצוֹת

"לָמָּה שָקֵט כָּאן כָּל כָּך?

קְצָת מוּסִיקָה

לִי יֵש רַדְיוֹ בָּאַמְבָּטְיָה רֶשֶת בּ'

בַּמִּטְבָּח גַּלֵּי צה"ל

כְּשֶאֲנִי מְצַחְצַחַת שִנַּיִים, רָצָה לְהַעֲמִיד מַיִם, לֹא מְפַסְפֶסֶת,

מַה עִם בָּנָנָה?"

 

פִינְצִ'ינָה קָנְתָה לוֹ חֲלִיפַת אֶפְרוֹחִים צְהֻבָּה,

אוֹסֶפֶת מִכְסִים שֶל תִּשְעָה אֲחוּזִים לַהַגְרָלָה הַגְּדוֹלָה.

חֲתוּלֶיהָ הַשְּחוֹרִים רָצִים בְּבֶהָלָה,

וְהִיא הַיְשֵר מֵאוֹשְוִיץ, גִּּבֶּנֶת, שוֹאֶלֶת

"כָּל זֶה רַק מִמֵּךְ אַתְּ בְּטוּחָה?"

 

לִילִי הָמֵר מְעַשֶּנֶת בְּמִרְפֶּסֶת וְצוֹפָה בְּבִקֹּרֶת אֲפֹרָה

וִיגְדוֹר עוֹשָה תִּקּוּנִים מְהִירִים בִּמְכוֹנַת תְּפִירָה

"תַּרְבִּיץ חִיּוּךְ נְשָמָה".

 

אָמִיגָה מוֹשֶחֶת אודם אָדֹם מִכֻּלָּן

מְטַפֶּסֶת בִּכְבֵדוּת אַרְבַּע קוֹמוֹת

תּוֹלָה 'לִמְכִירָה' עַד שֶתִּהְיֶה מַעֲלִית

"מֵאָז שֶהוּא הָלַךְ יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר טוֹב, קְצַת חֹפֶש".

גְּרַיֵיבְסְקִי צוֹעֶדֶת כָּל בֹּקֶר לַבְּרֵיכָה.

טְרָבֶס שוֹאֶלֶת "כַּמָּה הוּא שוֹקֵל?

הַנֶּכְדָּה שֶלִּי מַקְסִימָה"

 

אִמָּא שֶלִּי, אַתְּ מַפְסִידָה

כָּל כָּך מַפְסִידָה.

הוּא מִתְהַפֵּךְ וְצוֹחֵק וְשָמֵן

מַה יֵש לָךְ שָם?

 

הֵן מְצִיצוֹת מִמִּרְפְּסוֹתֵיהֶן בַּהֲנָאָה עֲצוּבָה.

וְרַק אַתְּ שָם אֵי שָם שְקוּעָה

וְאוֹמֶרֶת שֶאוּלַי מָחָר אוֹ אוּלַי בַּשָּבוּעַ הַבָּא

תָּבוֹאִי בְּמוֹנִית לְבִקּוּר קָצָר. 

***

"ותרא כי מתאמצת היא ללכת איתה ותחדל לדבר איתה" (רות א' י"ח)

מי מתאמצת?

מי רואה ?

מי הולכת ?

ומי מדברת?

רות רואה שנעמי מתאמצת ומפסיקה לדבר.

נעמי רואה שרות מתאמצת ומפסיקה לדבר.

אבל נעמי  לא דברה, רות הייתה הדוברת האחרונה.

נעמי כבר מאוד התאמצה לצאת מן המקום אשר.

 

אני לא מתאמצת מספיק,

דווקא כן רואה,

לא מפסיקה, אף פעם לא מפסיקה לראות,

וגם מדברת ולא חדלה.

***


"שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ, כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִיש

 כִּי אָמַרְתִּי, יֶשׁ-לִי תִקְוָה--גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים" (רות א יב)

כי אמרתי יש לי תקווה,

אין לי תקווה.

זקנתי מהיות לאיש,

אבל גם הלילה הייתי לאיש

וגם ילדתי בנים

לבלתי היות לאיש

כי אמרתי אין לי תקווה,

זקנתי מהיות לאיש.

 ***


"ותצא מן המקום אשר היתה שם" (רות א' ז')

היא הייתה שם

ללא ספק הייתה שם

'מקום אשר'

מה יש בו ב'מקום אשר'

שהייתה שם כל כך?

מצד שני, איך הצליחה בכל זאת לצאת

לבדה בלי שום עזרה

פשוט יצאה,

או מסובך יצאה.

לכאורה פשוט, 

אבל כל כך מסובך וקשה לצאת מ'מקום אשר'

זו השאלה, פשוט או מסובך

לצאת מן המקום הזה.

כמוני עכשיו יוצאת

מסטרפטוקוק אגרסיבי

משבועות ארוכים שבהם מרקורי היה בנסיגה

כי שכבתי הרבה 'במקום אשר'

ולא הצלחתי לצאת ממנו.

ויום אחד יום שלישי י"א  באייר יצאתי משם.

אחרי 5 קפסולות של ראפאפן יצאתי

קשה, קל, פשוט,

גם וגם.

***


"אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה'" (רות א' כ"א)

אני ריקה הלכתי ומלאה השיבני ה'

מלאה, מלאה עד גדותי, מאיימת להתפקע

אחרי ריקות ארוכה.

***

 "אל תלכי ללקוט בשדה אחר" (רות ב' ח')

כך אומר לך, אל תלכי, בבקשה,

גם לא בשדה שלה ברחוב עין  גדי.

הישארי איתי בשדה שלי.

אני רוצה אותך עד סוף החיים שלי.

עד סופם היפה, המכוער,

הנעים, המייסר,

שם אני רוצה אותך.