חנוכה, חג חינוך יפה כל כך

Hanukkah lights

מה עוד ניתן לחדש בחג החנוכה? מה בעצם העניין? נעמה אלדר מציעה בית מדרש מיוחד לחנוכה, עם שמונה שולחנות המזמינים לומדים לשמוע, ללמוד ולשאול על החג שכולנו כבר מכירות ויודעות. מי יהיה השולחן המועדף?

שוב חנוכה! שוב מוצאת את עצמי מחפשת את החידוש בתוך כל השאלות והנושאים שהחג מזמן… שוב אובדת עצות ומתוך כך מנסה להשתמש ב'כלי' שלמדתי לא מכבר, על מנת לארגן את המחשבה. ה'כלי' הוא שאלת ה'מה הכי' או ה'מה בעצם'. פשוט להידרש לדיוק הזה (לזיקוק הזה) ולברר עם עצמי: מהו הדבר שניראה לי הכי הכי משמעותי לכאן ועכשיו, מתוך כל מה שלמדתי ומה שאני חושבת על החג. או במילים אחרות: כמו בשיר ההוא…: 'מה בעצם העניין?' .

משל למה הדבר דומה? כשהיינו הורים לילדים צעירים, לקראת חנוכה, הוזמנו למסיבת חנוכה פעילה בגן. בשולחן אחד יצרנו סביבונים ממוחזרים. בשני, טפטפנו נרות. בשלישי בנינו חנוכיה מבלוטים, וכך עברנו שמונה שולחנות כנגד שמונת הנרות ועם הסופגניות לקינוח ביד אחת, התוצרת היצירתית ביד השניה והזאטוטים גם…נכנסנו בשמחה לחג החנוכה. רק מה, תמיד היה שולחן אחד מועדף. שולחן 'הכי-הכי' והוא היה צפוף והיה צריך לחכות בתור לכסא או ללורדים הזוהרים… והיו גם שולחנות ש'התביישו' ונינטשו מהר…'

כמו בגן, אני רואה בעיני רוחי מעין 'בית מדרש', בן שמונה שולחנות שכל אחד מהם מזמין את הלומדים, לקראת חנוכה, לשמוע, ללמוד ולשאול על משהו שקשור לחג … אני סקרנית, מה היה אז ה'שולחן המועדף'? לא מבחינת הענין, שזהו דבר אישי ומשתנה מאחד לאחר , אלא מהו הדבר שבלעדיו אי אפשר? שהוא, הוא החג? שאותו אנחנו מציינים שמונה ימים, שבשבילו אנחנו עוצרים ומדליקים ושהוא יקר לנו מאוד. כדי להתייחס לשאלה, אנסה להדגים ולהציג שמונה 'שולחנות עבודה', 'שולחנות למוד':

1. 'על המלחמות' – שולחן שעניינו 'ספור המלחמה ביונים' – על מה נלחמו? את מה ניצחו? האם ייתכן שניקלע היום למצב דומה? מה נעשה? מלחמת זהות – 'רשות' או 'חובה'? מי מחליט על מה יוצאים למלחמה? ואם לא כולם 'בענין', מה אז? ומה עושים עם ה'מתיוונים'?

2. 'על הניסים' – שולחן שיעסוק ב'נס' – מהו בדיוק ספור פח השמן? האם 'נס לא קרה לנו?' מתי אנחנו מפרשים את המציאות כ'נס'. מתי נחכה ל'נס' ומתי ניסתדר בלעדיו….איך והאם בכלל, נפרסם את הניסים שבחיינו? האם בחיינו ישנו 'פח' קטן שמספיק ליותר ממה שיש בו?

3. 'וציונו להדליק…' – שולחן שיעסוק ב'הדלקה' – מתוך הלכות חנוכה נשאל על האור. איך מפיצים אור? מי האיר לנו פעם בחיינו? האם בכל מצב חובה עלינו להאיר? האם חייבים חושך כדי לראות אור?

4. 'אשה ודאי מדליקה…' – שולחן שיעסוק ב'נשים' – 'שאף הן היו באותו הנס' בעקבות למוד על נשים שנקשרו לספור חנוכה: יהודית, בת מתתיהו, חנה ושבעת הבנים… נשאל על מאפינים של מאבק נשי, על גבולות ראויים, מתי נכון לפרוץ את הגבולות (שירת נשים…) איפה בחיינו השארנו רושם שניצרב בתודעה הלאומית ושיש לו השפעה הלכה למעשה.

5. 'משפחה שכזאת' – שולחן שיעסוק ב'ספור המשפחתי' – ממשפחת מתתיהו ובניו, נשאל האם ומתי נגייס את משפחתנו למאבק משותף? איך יוצרים משפחה מגוייסת? איך משפחה יכולה לעצב הסטוריה של עם?

6. 'על הגבורות' – שולחן שיעסוק ב'גבורה' – (בנושא זה יש כבר מקצוענים וזריזים שמתחילים מראש חודש כסלו…) מהי גבורה? מתי ואיך היא מיתרחשת גם בזמן הזה? 'איזהו גבור?' – מי הם גיבורי וגיבורות ילדותנו ובגרותנו והאם השתנו עם השנים? מה בין ספורי גבורה לחינוך לגבורה?

7. 'להודות ולהלל' – שולחן שיעסוק ב'הודאה והלל' – על מה אנו מודים היום בהקשר של חנוכה? על מה אנחנו מודים (באמת) בכל יום? האם 'תודה על כל מה שנתת?' כיצד מחנכים לתודה ולהודאה?

8. 'חנוכת המזבח' – שולחן שיעסוק בחנוכת הבית. מחנוכת המזבח, חידוש העבודה בבית המקדש ועצמאות חשמונאית, נשאל על החידושים והדברים שמתחדשים בחיינו. את מה או את מי היינו רוצים לחנוך? איך חונכים בית? איך מתחילים דבר חדש בתוך מבנה קיים? עצמאות מהי? מהו מחיר החופש ומהו הרווח?

וכך… אפשר עוד ועוד ללמוד ולשאול ול'גייס' את חנוכה, לברור שאלות יסוד רבות, עלינו ועל החיים. אז 'מה הכי'?. ו'מה בעצם'? קשה להחליט! יכול להיות שהתרגיל הזה כדאי לנו רק כדי ל'פרוס' את רשימת המלאי. בשביל לבחור 'מה הכי' צריך לראות את כל התמונה.

בתמונה השלמה שמתקבלת מכל השאלות והנושאים שהחג מזמן, נידמה שחנוכה הוא חג החִנוך. כל השאלות, בעיניי, שאלות חינוכיות. שאלות שעניינן לחנך. שהרי חינוך הוא בעצם תהליך של ברור במגמה לעצב אדם טוב יותר ונכון יותר. חנוכה בעיניי הוא חג של חִנוך, והה' שמצטרפת לחִנוך, רומזת כנראה לה', לכח האלוהי, העליון, לדבר שמעבר, לדבר שאליו צריך להתכוון ובו לדבוק במעשה החינוכי. אז הנה בחרתי: 'הכי הכי' זה לשאול דרך סיפור חנוכה, על החיים ועלינו. חנוכה, חג חִנוך, חג יפה כל כך.