מה עשה משה ביום השמיני אחר הצהרים?

<class="intro_big">משה בעת בנית המשכן כל כך עסוק בעשיה. אין לו זמן לחשוב. אבל מה קורה ביום השמיני אחר הצהרים? קרן חדד טאוב, רכזת מרכז קולך למנהיגות נשית מזמינה לדמיין.

וכבר אמרו חז”ל יום השמיני שהוא היה שמיני לימי המילואים, והוא ר”ח ניסן, שבו ביום הוקם המשכן ונתעטר אותו יום בעשרה עטרות כמו שמובא בסדר עולם, ובשבעת ימי המילואים הללו היה עומד משה ומשמש ככהן בהקמת המשכן ובפרוקו, וביום השמיני שהוא ר”ח ניסן אמר לו הקב”ה לקרוא לאהרון ולבניו, שכאן הפסיק משה רבנו לכהן בתור כהן בעבודת המשכן, אלא אהרון יטול הכהונה והיתה לו ולזרעו אחריו, וכל זאת מפני שסרב משה רבנו ללכת בשליחות ה’ בסנה, ושבעה ימים היה הקב”ה עומד ומפציר במשה לבצע שליחות זו, ואז אמר לו הקב”ה חייך שאפרע ממך על זה שסירבת שבעה ימים, ופה נפרע ממנו הקב”ה חייך שאפרע ממך על זה שסירבת שבעה ימים, ופה נפרע ממנו הקב”ה שהקים משה את המשכן ושמש בכהונה שבעה ימים בלבד, וביום השמיני שהוא ר”ח ניסן קרא משה לאהרון ולבניו, ולכן אמרו דרך רמז ויהי הוא לשון צער, ומה צער יש ביום בו הוקם המשכן ונתעטר בעשרה עטרות, אלא הצער הוא למשה רבנו שנלקחה ממנו הכהונה וניתנה לאהרון אחיו (וידבר יוסף, הרב יוסף חבה).

משה בבניית המשכן,עסוק בעשייה, לאחר מכן הוא עוסק בחנוכת המשכן ובעבודה עצמה, או אז מגיע השלב של השחרור, הוא סיים את תפקידו. המדרש כאן הוא קשה, מדבר על העונש של משה בכך שנלקחה ממנו הכהונה. אני רוצה להציע פרשנות אחרת ללשון הצער, קשה מאד לשחרר משהו כל כך גדול גם כאשר מדובר בתפקיד מדוייק, אנחנו יודעות שהמנהיגות של משה אהרון ומרים היתה מנהיגות משותפת, כל אחד מהם החזיק תכונות ייחודיות שיחד יצרו מנהיגות עוצמתית. לכן, לעניות דעתי, משה ידע שתפקיד הכהונה הוא של אהרון, אהרון החזיק בתכונות המתאימות לכך, משה היה צריך לחנוך את המשכן, הוא גם זכה לעבוד את עבודת הקודש במשך שבעה ימים, אז הוא היה צריך לפנות את המקום לאהרון.

אני קוראת את המילים האלו ולומדת מהן שתי נקודות:

הראשונה-חשוב לי לדעת מהו סגנון המנהיגות ואיזורי הפעולה המתאימים לי, חשוב לי גם לזהות אותם אצל אחרות ואחרים כך אדע עם מי, איך ומתי לשתף פעולה כדי לייצר שינוי.

השניה, היא הצער, מה משה עשה ביום השמיני אחר הצהריים? מהו הוא עשה עם הריקנות אחרי שבוע "השקה" כל כך אינטנסיבי?

אני חושבת על נקודה זו בהקשר של יצירת שינוי חברתי, אנחנו יכולות לפעול למען תיקון עוולה, קטנה או גדולה, בתהליך העבודה, אנחנו יודעות מה השלב הבא, אבל אז כשקורה הנס והשינוי מתחרש, מה אז? מעבר לעבודת השימור, פתאום מתפנה לנו המון אנרגיה של עשייה, איך אנחנו מתעלות אותה הלאה, הרי למדנו המון מהתהליך, איך נשתמש בידע הזה ונמשיך?

למשה לא היה יותר מידי זמן לחשוב, אבל לנו ברוך ה' יש...