בתוך ימי אלול, עם ההתקרבות לראש השנה, נורית גזית בשיר על משמעויות אישיות לאדם המאזין לצלילי השופר. 

וְיֵשׁ זְמַן

שְׁבָרִים

שְׁבָרִים שֶׁל הַחַיִּים

רְסִיסִים חַדִּים

מְחֻסְפָּסִים מֵעָמָל

מִתְרַסְּקִים

סְדָקִים מִתְרַחֲבִים

אֲפוּפִים אַפְרוּרִיּוּת

שְׁאֵרִיּוֹת מְעֻרְפָּלוֹת

שֶׁמְּאַפְשְׁרוֹת פֶּתַח הַצָּצָה

בַּמִּסְתָּרִים

שֶׁל לְבָבוֹת שְׁבוּרִים

עֲזוּבִים

נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת

מֵעֹל יָמִים

תְּקִיעָה

מְנַסָּה לְרַפֵּא אֶת הַפְּצָעִים

לְאַחוֹת אֶת הַסְּדָקִים

לֶאֱסֹף אֶת רְסִיסֵי הַמִּלִּים

לְזַעֲקַת תְּקִיעָה גְּדוֹלָה

מִשְּׁבָרִים מְדַמְּמִים וְכוֹאֲבִים

תְּקִיעָה גְּדוֹלָה

ושׁוּב שְׁבָרִים