התייחסות חדשה איננה עקירה של האמת שבתורה, אלא הבנה טובה יותר, של הסיפור, של ההחלטות, של השינויים שחלו במשך הדורות. הם חיפוש דרך בתוך עולם התורה מתוך כבוד עמוק ומחוייבות לאור כל המתחדש והחדש. פרופ' חנה ספראי משיבה. 

שלום לך נעה, שמי חנה ספראי ואני חברת קולך. יפה הפנתה גם אלי את שאלתך ואני שמחה לשתף אותך עם כמה מן ההרהורים שיש לי בשאלה מרכזית וחשובה זו. 

כדי לתת לך רקע אני חוקרת של הספרות התלמודית וכותבת בשנים אלה פירוש חדש וארוך למשנה כולה. למה חדש? כי עולם הידע שלנו בתחומים רבים מתרחב ומשתנה. יש לנו היום הרבה תובנות חדשות ומתחדשות בקשר להתנהגות של בני אדם ומנהיגים קוראים לזה כידוע סוציולוגיה, יש לנו הרבה הבנות חדשות על התנהגות אנושית וקוראים לזה פסיכולוגיה. יש לנו הרבה ידע חדש על היסטוריה, וגיאוגרפיה, וארכיאולוגיה. כל אלה מאד חשובים להבנה מעמיקה של העולם הספרותי וההלכתי היהודי במשך הדורות. 

הנימוקים ללימוד מחדש של המשנה לאור כל הידיעות, וההבנות העומק שבידנו מחייב התייחסות חדשה למשנה אבל גם לכל דבר הקיים במסורת שלנו. התייחסות חדשה איננה עקירה של האמת שבתורה, אלא הבנה טובה יותר, של הסיפור של ההחלטות של השינויים שחלו במשך הדורות. ולשאלתך, כן, הם חיפוש דרך בתוך עולם התורה מתוך כבוד עמוק ומחויבות לאור כל המתחדש והחדש. 

למיטב הבנתי, והבנתנו, התורה חייבת להיות חלק מן העולם בו אנו חיים כבני אדם אחרת לפחות מרבית בני האדם ימצאו עצמם מחוץ ליכולת לעסוק בתורה ולשמרה. כמוני חש גם הלל הזקן כשראה שהעם לא עושים מה שכתוב בתורה ולא מלווים לעניים לפני שביעית מחשש שיאבדו את הונם עם סיום השביעית ולכן התקין פרוזבול. בית שמאי התנגדו למהלך, ויש גם מי שמתלונן שהוא הורס בתורה, אך הפרוזבול הוא חלק מעולם ההלכה היהודי עד היום. 

וכאן אני מגיעה לעיקר של עולמי היהודי במסגרת קולך. כשאת לומדת לעומק את הספרות היהודית את מגלה להפתעתך שהביטוי שלך 'דרך ישראל הישנה והטובה' הוא ביטוי בעייתי מאד. תמיד ניתן למצוא, מה היה קודם, למה ומה דחף את ההחלטה והשינוי שנקבע לימים כהלכה. ומה משמעות ההלכה במרוצת הדורות. כל דרך ישנה הייתה פעם חדשה והיו לה מתנגדים. להערכתי כל דרך ישנה גם מוצאת עצמה במרוצת הדורות מתיישנת בנקודות מסוימות וזקוקה להתחדשות על מנת להישאר חלק ממסורת ישראל. בבחינת מימרתו של הילל "על דאטפת אטפוך וכל מטיפייך יטופון".

הכלים של עולם הידע שלנו מיטיבים מאד עם לימוד המסורת היהודית. כך הופכת המסורת רעננה ומשמעותית במונחים ומושגים מודרניים אבל לימוד זה מעמיד בסימן שאלה את 'הדרך הישנה והטובה'. מסורת ישראל תמיד חידשה בהלכה על מנת להפכה שייכת לעולם בו חיו היהודים. המטרה הייתה וחייבת להישאר: לשמור על התורה בעולם. חכמי הדורות תמיד הבינו שהתורה לא צריכה להתחבא, אלא חייבת להיות בקו החזית ולהתמודד עם כל מה שהעולם מציע. זו המשמעות של אהבת ה'. לא פחד גדול אלא אהבה גדולה בין בורא עולם ועמו ישראל. 

יכולתי לפתור את שאלתך בתשובה קצרה, שהרי בתורה כתוב 'שום תשים עליך מלך' כל הפירושים החל מן המדרש שקרא זאת 'מלך ולא מלכה' וכלה ברמב"ם שנתן לכך ביטוי בן זמנו במונחים מופשטים של פילוסופיה ואמר שאין לתת לאישה 'רשות' או סמכות. ניתן לטעון שהם פירושים כי התורה כשהיא אומרת 'מלך' היא מדברת בלשון סתמית ולאו דווקא בלשון זכרית המתייחסת לגברים בלבד. זו מן הסתם תשובה נכונה, אבל לא מתייחסת לשאלתך כלל. למיטב הבנתי חז"ל כשהם קראו מלך כ'רק' גבר, אבל 'לא תרצח' כשייך לנשים וגברים יחד כי הרי לא ייתכן להתיר לנשים לרצוח בשם תורה, בחרו דרכי פרשנות מתוך העולם והמוסר המקובל עליהם. ולמיטב הבנתי זו גם המחויבות שלנו. רק שיש לזכור שבעולמנו המוסר דורש למשל גם שוויון ולא מלוכה, או אפילו רחמנא ליצלן פמיניזם. תביעות מעין אלה אינן נגד התורה אלא בעד התורה, מתוך פרשנות שהולכת ומשתלשלת במרוצת הדורות. כך נהגה מסורת ישראל תמיד ולמען התורה ועם ישראל חייבת להמשיך ולעשות. זה מעורר ויכוחים, ופרושים שונים, וכן, במקומות שונים תפיסות מוסריות אינן בהכרח אחידות ולכן גם 'המציאו' עבורנו חכמים את מושג המחלוקת שאף הוא אינו בתורה אך הוא חלק מאוד מאוד חשוב בעולמנו הדתי וההלכתי. ובשלב זה של חיינו דומה שיש לו מקום עוד יותר חשוב. 

וגם זה חלק מן התובנה שלי של העולם היהודי. נושאים עולים ויורדים. לא כל נושא חשוב תמיד באותה מידה. לדוגמא, אין בתלמוד הבבלי את רוב המסכתות של זרעים. אבל מאז שחזרנו לארצנו יש עיסוק מרובה בכלל מסכתות זרעים ובמיוחד במסכת שביעית. ראי זה פלא ציונות חילונית גורמת להתעוררות דתית הלכתית. לבניית תורה במלוא מובן המילה. כך בנושא זה וכך בנושאים רבים אחרים כולל שאלת מקומן ותיפקודן של נשים. 

דומה שכתבתי מספיק. מקווה שדברי גם מועילים עבורך.

תגובתה של נעה: 

אז אתם גם לומדות תורה מה למה? זה מה שה דורש מהבנים

תשובתה של חנה :

ושננתם לבניך - להבנתך ולהבנתה של חלק מן המסורת היהודית משמעו רק בנים. אבל האמנם? אולי צאצאים כלומר כל עם ישראל ואזי גם בנותיך. כך אנו על כל פנים מבינות את התורה וחושבות שמצוות תלמוד תורה היא מצוות עם ישראל כולו בני ישראל ובנותיו. ולכן אנו גם לומדות דווקא לא הדרת בנות אלא הכללתן .

.