ליד השאלה מהי הפסיקה, עולה גם השאלה מניין נפסקה ההלכה ולתוך איזה עולם נפסקה. אין ספק שיש עולמות יהודיים שלא נהגו בכיסוי ראש. סוג כזה של התייחסות אמור לשנות את טיב השיח בינך לבין חברך. פרופ' ספראי משיבה לאנונימית על כיסוי ראש. 

לשאול אותי כיצד אני נוהגת אישית אחרי ההרהורים. 

ובכן בעולם הפסיקה מקובל לטעון שכיסוי ראש הוא מדאורייתא ובכך לא מתכוונים שהדבר נמצא בתורה אלא שזה חיוב מחייב מאד למרות שאין לו בסיס הלכתי מפורש בתורה . 

כיון שכך יש לומר שהוא נוצר בעולמם של חכמים, ועולם זה יש בו כמובן תורה אך יש בו גם העולם בו הם חיים זו מהותה של תורה שבעל פה.

ולכן ליד השאלה מהי הפסיקה עולה גם השאלה מניין נפסקה ההלכה ולתוך איזה עולם נפסקה והאם עולמך ועולמי תואם מחשבה זו. גם על כך התשובה קשה בהקשר זה. אין ספק שיש עולמות יהודיים שלא נהגו בכיסוי ראש, למשל היהדות האיטלקית במרוצת ימי הביניים, וחלק לא מבוטל מן העולם האירופאי המערבי מאז 1948 והאמנציפציה. ולא ייתכן לטעון שלא היו יהודים שומרי מסורת ומצווה. למשל בספרו "עסקי נשים" טוען החכם באשי של בגדד שלמרות שנשים בגדדיות חייבות לא רק בכיסוי אלא גם ברעלה כי כך נוהגות המוסלמיות הרי שנשות אירופא שלנוצרים בעולמן מקובל ללכת לא רק בגילוי ראש אלא גם ידיהן חשופות הרי שגם לגבי היהודיות אין בשער ערווה. כלומר הדבר תלוי בחברה הסובבת ואיננו חלק קבוע בפסיקה לגבי דידו. אגב אני בטוחה שלו אשתו שלו היתה באה לאירופה לביקור, הוא לא היה שמח לו הורידה את הרעלה. (אבל הוא אינו נותן דיווח אישי אלא סקירה הלכתית בהלכות נשים.

סוג כזה של התייחסות אמור לשנות את טיב השיח בינך לבין חברך, ואם שיח כזה איננו אפשרי יש לחשוב היטב מהוא טיב הקשר שנוצר. בסוג שיח כזה יש מקום לשיקולים שונים ולטיפוסי הכרעה דתית לכל כיוון לשם שמים. ואני בטוחה שאינני חייבת למנותם. משאלתך ברור שאת מכירה תשובות שונות ומשונות וכולן טוענות להלכה ולחיוב דתי. נכון גם כאלה, אך שונות מאד זו מזו. לכך אני קוראת תרבות של מחלוקת. ואיש באמונתו יחיה. רק שצריך ללבנה בצוותא בין בעל לאשתו ובין חבר לחברתו טרום נישואין. 

מה שאסור באיסור חמור בהשקפת עולמי הדתית הוא שההלכה תהווה מנוף לסתימת פה ומחשבה של אחד הצדדים. כי גם מהלכה ניתן לעשות עבודה זרה. ואילו לחיי זוגיות יש להגיע בהסכמה ומתוך שיקול דעת. גם בשאלות הלכתיות. ובוודאי בשאלות להן יש בעולמנו יותר מתשובה אחת. 

השאלה היכן אתם חיים, מה עיסוקכם, למה ועוד מצטרפת השאלה, כל אלה הן חלק משיקול הדעת. וכל אחד מהם יכול להנפיק תשובה טובה גם לכסות וגם שלא לכסות את הראש.. 

מצטערת שאינני סוגרת לך את הדיון ורק מציעה זוייות למחשבה. 

בהצלחה לשניכם, כי זה עיסוק של שניים.