ארבע כוסות כנגד ארבע אמהות

לא המספר ארבע לבדו מקשר בין האמהות לכוסות הגאולה של ליל הסדר. סקירה מעניינת המתארת את ההשוואה דרך זוויות שונות, מהמהר"ל ועד השל"ה

האם חייבות נשים בשתיית ארבע כוסות בליל הסדר? הגמרא בפסחים קובעת שכן, משום 'שאף הן היו באותו הנס'.1 מפשט דברים אלו משתמע כי החיוב, ביסודו, נובע מן העובדה שאף הן נושעו ונגאלו מן השעבוד. לעומת זאת, מדבריהם של ר' יצחק הלוי, מורו של רש"י, וכן מדבריו של רש"י עצמו ושל הרשב"ם עולה כי אותו הנס נעשה בזכותן ובשיתופן,2 וזאת מתוך הקישור למאמר הנודע בדבר זכות הנשים הצדקניות במצרים.3 כלשון רש"י, 'שאף הן היו באותו הנס. כדאמרינן בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו'.
היבט אחר הקשור בנשים ובארבע הכוסות מופיע במקורות אחדים, ולפיו ארבע הכוסות הן כנגד ארבע האמהות. הקבלה בין הכוסות לאמהות מופיעה בספרו של המהר"ל מפראג (1525 לערך1609-), 'גבורות ה'',4 וככל הידוע, היא ייחודית וראשונית לו. בדבריו מזכיר המהר"ל חפיפה בין שלושת האבות לשלושה דברים שיש לומר בפסח - 'פסח מצה ומרור' ובין ארבע האמהות לארבע הכוסות.
באשר לאמהות, מציין המהר"ל כי כשם שהשתייה נמשכת אחר האכילה וטפלה לה, כך ארבע הכוסות הן כנגד האמהות הטפלות לאבות. הוא מקשר את דבריו לתפיסה לפיה ישראל נגאלו ממצרים בזכות האבות, כפי שבאה לידי ביטוי בשמות רבה: 'קול דודי הנה זה בא' (שיר השירים ב, ח)...אמר הקב"ה אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלים לעולם אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים...בזכות אבותם אני גואלם. לכך כתיב: 'מדלג על ההרים' (שיר השירים שם) ואין הרים אלא אבות שנאמר 'שמעו הרים את ריב ה'' (מיכה ו, ב).5 אף שדרשה זו מתייחסת לאבות בלבד, ציין המהר"ל כי תיבות המשך הפסוק בשיר השירים 'מקפץ על הגבעות' מוסבות על האמהות. 'ולפי זה יהיה פירוש "מקפץ על הגבעות" - בזכות אמהות'. יש לומר, כי בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה נדרשו מילים אלו על האמהות באופן מפורש, אם כי לא בהקשר ישיר ליציאת מצרים. 'קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות',  'מדלג על ההרים' - בזכות אבות, 'מקפץ על הגבעות' - בזכות אמהות.6
המהר"ל מציין את הזיקה בין נשים ויין, על פי הכתוב בתהילים: 'אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך' (תהילים קכח, ג), ומזכיר כי כשם שהאישה צנועה בירכתי הבית, כך האמהות צנועות היו. על היין מברכים בורא פרי הגפן, 'ולפיכך ארבע כוסות שמברכין עליהם בפ"ה [=בורא פרי הגפן] רמז לזכות אמהות ולצנעתן' (!)
התייחסות נוספת לרעיון ההקבלה בין האמהות לכוסות מופיעה בספר 'שני לוחות הברית' לר' ישעיה הורוויץ (1565?1630-).7 ברם, בניגוד למהר"ל הכורך את האמהות יחדיו ואינו עורך הקבלה נפרדת בין כל אחת מהכוסות לאמהות, הרי שבספר 'שני לוחות הברית' זוכה החפיפה הנזכרת ליתר הרחבה, ונערכת השוואה פרטנית בין האמהות. ואולם, בעוד שנקודת יסוד בדברי המהר"ל היא היות הנשים טפלות לאנשים, הרי שבדברי השל"ה מוטיב זה לא הובא כלל. בדברי השל"ה קשורה זכותן של שלש מבין האמהות, מלבד שרה, במעשים הכרוכים בבניהן, ואין הן נזכרות בשל זכויות עצמאיות שעמדו להן. יש לציין כי אין הדבר חורג מדרכי השבח המצויים והרווחים אותה עת בתרבויות אחרות.
בפתח דבריו מזכיר השל"ה כי כשנתבונן 'נמצא האבות והאמהות כולן(!) הן(!) יסוד המצוות התלויות בגאולת מצרים'. בדומה למהר"ל, הוא מציין כי האבות מייצגים את היסודות של 'פסח מצה ומרור' והאמהות את ארבע הכוסות. 'ד' אמהות', כתב, 'הן(!) ד' כוסות'.
שרה היא כנגד הכוס הראשונה, הנאמרת על הקידוש, שבו נזכר 'אשר בחר בנו מכל עם'. כשם שאברהם 'בחר מהעמים' וגייר את האנשים, באורח דומה גיירה שרה את הנשים.
הכוס השנייה עליה קוראים את ההגדה, המתחילה בגנות והמסתיימת בשבח, היא כנגד רבקה. רב ושמואל נחלקו בשאלה מהיכן מתחילה הגנות. 'מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו'.8 עצם ההשוואה שעורך השל"ה מוסבת לא על רבקה, כי אם על בניה, יעקב ועשו. שני הסברים ניתנים בהתאם לשתי הדעות, של רב ושל שמואל: על פי הפירוש הראשון, 'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו' מתייחס לעשו, והשבח בסוף בו נאמר 'ועתה קרבנו המקום לעבודתו' ליעקב. על פי הפירוש השני פותחת הגנות ב'עבדים היינו' ומתייחסת לכך ש'עשו הוא עבד לנצחיות(!) רב יעבוד צעיר. ויעקב הוא ישראל כי שרית וגומר'.
הכוס השלישית, כוס ברכת המזון, היא כנגד רחל שבנה יוסף כלכל את כל בית ישראל. השל"ה מזכיר את המאמר התלמודי 'שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו'9 וזאת למרות שרחל ויוסף אינם אישה ובעלה כי אם אם ובנה - רחל ויוסף. מדבריו עולה כי את כלכלת העם יש לייחס לזכותה של רחל.
לאה היא כנגד הכוס הרביעית, עליה גומרים את ההלל ואומרים את ברכת השיר. רב יהודה ורבי יוחנן נחלקו בדבר תוכן ברכה זו. 'מאי ברכת השיר? רב יהודה אמר: יהללוך ה' אלהינו ורבי יוחנן אמר: נשמת כל חי'.10 בברייתא המופיעה בהמשך מובאת דעתו של רבי טרפון שלפיה על הכוס הרביעית גומרים את ההלל ואומרים הלל הגדול. כל האמירות הללו הן אפוא של הלל והודיה. לאה הודתה לה', כנזכר 'הפעם אודה את ה'' (בראשית כט, לה), וממנה בא 'נעים זמירות דמשה רבינו'. למשה יוחסה אמירת מזמורי תהילים שונים. לפי הנזכר בספרות המדרשית, אמר משה י"א מזמורים כנגד י"א השבטים שבירך.11 מזמור צ"ב, הפותח בתיבות 'מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'' (פסוקים א-ב), נאמר כנגד שבט יהודה שביחס לשמו מופיע ההסבר האטימולוגי הבא: 'הפעם אודה את ה', על כן קראה שמו יהודה' (בראשית כט, לה).12
התפיסה שלפיה נזקפת יציאת מצרים גם לזכותן של האמהות, מתיישבת עם הנאמר בסדר אליהו רבה לפיו יצאו ישראל ממצרים בשל נכונותן של האמהות להעניק את שפחותיהן לבעליהן. 'לא גלגל הקב"ה והוציא את ישראל ממצרים. אלא בשביל שרה רבקה רחל ולאה. בשכר שתפסה שרה את הגר והעלתה למיטתו של אברהם. בשכר שאמרו לה לרבקה. 'התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך' (בראשית כד, נח). נתנה ביטחונה על אביה שבשמים. בשכר שתפסה רחל את בלהה והעלתה למיטתו של יעקב. בשכר שתפסה לאה את זלפה והעלתה למיטתו של יעקב. לכך גלגל הקב"ה והוציא את ישראל ממצרים. בשביל מעשה שרה ורבקה ורחל ולאה'.13 כך גם במדרש במדבר רבה נאמר: 'באיזו זכות יצאו ישראל ממצרים..."בכושרות" (תהילים סח, ז) רבותינו אומרים בזכות הנשים האמהות הכשירות'.14
זכות האמהות כגורמת לגאולת מצרים הוזכרה אף בביאור הרוקח להגדה של פסח, בפירושו לקטע המתחיל במילים 'וישמע ה' את קולנו' (דברים כו, ז) כמו שנאמר: 'וישמע אלקים את נאקתם ויזכר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב' (שמות ב, כד): '"ויזכר אלקים את בריתו", שכרת ברית...עם אברהם עם יצחק ועם יעקב..."את בריתו", לרבות השבועה כי נשבעתי והקימותי את השבועה אשר נשבעתי. "את אברהם", לרבות זכות שרה. "את יצחק", לרבות זכות רבקה. "את יעקב", לרבות זכות רחל ולאה והשבטים'.15

 

הערות
1. פסחים קח ע"א-ע"ב. ראו עוד בהמשך שם (פסחים קח ע"ב) הברייתא 'ת"ר הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות'. || 2. רש"י, רשב"ם ותוספות, ד"ה שאף הן היו באותו הנס, פסחים קח ע"ב; תוספות ד"ה היו באותו הנס, פסחים, שם. || 3. סוטה יא ע"ב. מקבילות ראו מסכת סוטה, בעריכת הרב אברהם ליס, כרך ראשון, ירושלים תשל"ז, עמ' קנא-קנב. ראו עוד אורי ארליך, '"אף הן היו באותו הנס" - לגלגולה של טענה שוויונית בעולם ההלכה', עין טובה, תל-אביב תשנ"ט, עמ' 142-159. || 4. רבנו יהודה ליואי בן בצלאל, גבורות ה', קראקא שמ"ב, פרק ששים, עז ע"ד-עח ע"א. || 5. שמות רבה, דפוס וילנה, טו, ד, כו ע"א-ע"ב. || 6. ראש השנה יא ע"א. מקבילה: ילקוט שמעוני, שיר השירים, רמז תתקפו. ראו עוד 'פרקי ר' אלעזר', מהדורת מיכאל היגער, חורב, י, תש"ח, עמ' 237, פרק שבעה וארבעים, לפיו דילג 'הב"ה הקץ בזכות אבות שלשה שהם עמודי עולם ובזכות אמהות שהם גבעות עולם, ועליהם הכתוב אומ' "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות"' (שיר השירים ב, ח). || 7. ר' ישעיה הורוויץ, ספר שני לוחות הברית, אמשטרדם ת"ט, מסכת פסחים, מצה עשירה, קנו ע"א. || 8. פסחים קטז ע"א. || 9. בבא מציעא נט ע"א. || 10. פסחים קיח ע"א. || 11. פסיקתא דרב כהנא, מהדורת מנדלבוים, וזאת הברכה, עמ' 442-443; מדרש תהלים, מהדורת בובר צ, ג, עמ' 386-387; ילקוט שמעוני, וזאת הברכה, רמז תתקן; שם, תהילים, רמז תתמא. על הביטוי "נעים זמירות" בהקשר למשה ראו מדרש תהלים, מהדורת בובר א, ו, עמ' 7-8, ומקבילות. || 12. מדרש תהלים, מהדורת בובר צ, ג, עמ' 387. רכיב זה חסר במקור שבפסיקתא דרב כהנא. מקור נוסף, שלא יזכה לדיון כאן בו מוזכר כי הכוסות הן כנגד האמהות מופיע בכתב יד תימני שפרסם הרב כשר. ראו הרב מנחם מ' כשר, תורה שלמה, חלק תשיעי, כרך עשירי, ניו יורק תש"ה, עמ' 107; הנ"ל, הגדה שלמה, ירושלים תשכ"ז3, עמ' 92. || 13. סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא, מהדורת מאיר איש שלום, כה, עמ' 138; מקבילה: ילקוט שמעוני, תהילים, רמז תשצה. || 14. במדבר רבה, דפוס וילנה ג, ו, ט ע"ב. || 15. רבנו אלעזר מגרמייזא, הגדה של פסח ושיר השירים עם פירוש הרוקח, מהדורת הרב משה הרשלר, ירושלים שדמ"ת, עמ' פד-פה. והשוו דברים דומים בפירוש אחר מבית מדרשם של בעלי התוספות. ראו תוספות השלם, אוצר פירושי בעלי התוספות, הגדה של פסח, מהדורת הרב יעקב גליס, ירושלים תשמ"ט, עמ' פא, אות ו.