מדרשי נשים לליל הסדר

בעקבות ההגדה

בעריכת נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה

 

הורדה בפורמט PDF לחצו כאן


מדרשי נשים לליל הסדר

Midrashim of women for

Passover Seder 

 קולך – פורום נשים דתיות

Kolech – Religious Women's Forum 

 

כל המדרשים הינם מתוך "דרשוני – מדרשי נשים" בעריכת נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה, הוצאת ידיעות ספרים 2009

All the midrashim come from the book Dirshuni – Israeli Women Writing Midrash, edited by Nechama Weingarten-Mintz and Tamar Biala, Yediot Sefarim, 2009 

 

ארבע בנות - Four Daughters 

כנגד ארבע בנות

Of Four Daughters

דליה מרקס ותמר דבדבני 

Dalia Marx and Tamar Duvdevani 

 

 

כנגד ארבע בנות דיברה תורה:

אחת חכמה, אחת כעוסה, אחת תמה ואחת שאינה יודעת לשאול. 

The Torah spoke of four daughters:

One is wise, one is angry, one is simple and one knows not how to ask. 

 

 

חכמה מה היא אומרת:

מה העדוֹת והחוקים והמשפטים אשר הורישו אבותינו ואמותינו לכם?

אף אתם אמרו לה: 'עדוֹת' - על שום שאמותינו היו גם הן עדות לאותו הנס. 'חוקים' - על שום שניתנו לנו מצוות לאהוב וחוקים להשיח בהם, שנאמר 'וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ' (תהלים קיט, מח). 'משפטים' - על שום: מילים, שירה, פרשנות, טיוב ותיקון, שאנו מחויבים בהם.

The wise one, what says she?

“What are the testimonies, statutes and laws that our fathers and mothers passed down to you?”

You then shall tell her: "Testimonies" – because our mothers also witnessed that same miracle. “Statutes” – because we were given commandments and statutes to reflect on, as it says: "and I will reflect on Your statutes" (Psalms 119:48). "Laws" – these stand for the words, poetry, interpretation, improvement and tikkun to which we are committed. 

 

 

כעוסה מה היא אומרת:

מה העבודה הזאת לנו?

אף אתם פִּרשׂו ידיכם לקראתה ואמרו לה: גם לך חלק בליל יציאת מצרים זה, שאמרו: 'בשכר נשים צדקניות... נגאלו ישראל ממצרים', וגם קולך ראוי שיתרונן בשירת החירות, כמרים הנביאה והנשים בעקבותיה, שנאמר 'וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת' (שמות טו, כ).  

The angry one, what says she?

What is this service of yours?

You – reach out your arms to her and say: You too are a part of this night of Exodus from Egypt, as it says: "It was thanks to righteous women [...] that the Israelites were delivered from Egypt." (Babylonian Talmud, Sotah 11b), and so your voice too deserves to rejoice in the song of freedom, like the prophetess Miriam: “And all the women went out after her with tambourines and dances” (Exodus 15: 20).

 

 

תמה מה היא אומרת:

מה זאת?

ואמרתם אליה: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'.

'אדם', כל אדם. שנאמר 'זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם... וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם' (בראשית ה, ב).

'עצמו' מה טעמו? על שום שבכל אחד ואחת מאתנו מצויה מצרים: אותה אנו מצווים להכיר, אותה אנו מצווים לצאת, אותה אנו מצווים להוציא מקרבנו.  

The simple one, what says she?

What is this?

And you say to her: “In every generation, every man must regard himself as if he came out of Egypt” (Mishna, Pesahim 10:9). ‘Man – every individual, as it says: “Male and female created He them … and called their name Man” (Genesis 5:2). “Himself” – what does this mean? His essence – because in each and every one of us there is an Egypt, which we are commanded to be aware of, which we are commanded to depart from, which we are commanded to drive out from within ourselves.

 

 

שאינה יודעת לשאול

אתם פתחו ואמרו לה: 'הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ... הָרִימִי אַל תִּירָאִי' (ישעיה מ, ט), 'כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב' (שיר השירים ב, יד). בלעדייך ייגרע כוחנו ויימעט שיחנו.

'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ' (שמות י, ט). כי שותפים כולנו ביציאת מצרים. 

The one who knows not how to ask

You commence and tell her: “Lift up your voice with strength; lift it up, be not afraid” (Isaiah 40:9) “For your voice is sweet, and your countenance is comely” (Song of Songs 2:14). Without your voice, our power is diminished, our conversation dwindles.

“We will go with our young and with our old, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our herds we will go; for we must hold a feast unto the Lord” (Exodus 10:9) because we are all part of the Exodus 

המדרש פורסם לראשונה בהגדה של פסח של מועצת הרבנים הרפורמים.

בשכר נשים צדקניות - בבלי, סוטה יא, ע"ב. 

בכל דור ודור -  משנה, פסחים י, ה.

This midrash was first published in the Passover Haggadah of the Reform Rabbinical Council 

 

 

 

כנגד ארבע בנות

Of Four Daughters

עינת רמון

Einat Rimon

 

 

כנגד ארבע בנות דיברה תורה:

אחת חכמת-לב, ואחת מורדת, ואחת תמה, ואחת שאינה יכולה לשאול.

The Torah speaks of four daughters:

One possessing wisdom of the heart, one rebellious, one naïve and one who cannot ask questions.

 

 

חכמת-לב, זו מרים - מה היא אומרת? 

'אבא, קשה גזרתך יותר משל פרעה... פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזרתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בוודאי שגזרתך מתקיימת'. הלך אביה בעצת בתו. 

אף אנו נצא אחריה בתופים ובמחולות ונפיץ נבואתה בגויים.

Miriam, the daughter possessing wisdom of the heart, what does she say?

“Father, your decree is harsher than Pharaoh’s [...] The decree of the wicked Pharaoh may or may not be fulfilled, but your decree will certainly be fulfilled.” Miriam’s father heeded his daughter. So we will follow in her footsteps with drums and dancing, spreading her prophecy among the nations.

 

 

מורדת, זו תמר -מה היא אומרת?

'הַכֶּר-נָא' (בראשית לח, כה) את דרכי השעבוד והעריצות של שלטון אדם באדם. אף אם מרדה בסמכות נֹאמר: 'צָדְקָה' ממנו ואין לנו חירות עד שנשוב מדרכינו.

 

Tamar the rebellious daughter, what does she say?

“Father-in-law,” said Tamar, “‘recognize’ the tyranny of man’s rule over women and the hypocrisy of double standards. She rebelled against authority and Judah admitted: “She is more righteous than I.” So we can enjoy no freedom until we have challenged unjust ways (Gen. 38:25).

 

 

תמה, זו רות -מה היא אומרת?

'אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי' (רות א, טז). 

אף אנו נחזקהּ בדבקותה באלו שאהבה נפשה, ונֹאמר לה: 'יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל' (שם, ד, יא).

 

Ruth the simple and pure daughter, what does she say?

“Wherever you go I shall go, and wherever you rest your head, there I will rest mine. Your people are mine and your God my God” (Ruth 1:16). So we must demonstrate simple and ingenuous loyalty. We too shall be strengthen by her devotion to those her soul clung to, and say to her: “May the Lord make the woman who is coming into your home like Rachel and Leah, who together built up the house of Israel” (Ruth 4:11).

 

 

ושאינה יכולה לשאול, זו שבוית מלחמה, אשת יפת תואר.

רק בִּכייהּ החרישי נשמע, שנאמר 'וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ' (דברים כא, יג). 

אנו נפתח לה. נהיה לה לפה והיא תהיה לנו לשופטת. נשיבה אל בית אמהּ ואל חדר הורתה, וקראנו 'דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ' (ויקרא כה, י). 

The beautiful captive, the daughter who cannot ask, who will speak for her?

Only her silent weeping is heard, as it says, “She wept for her father and mother” (Deuteronomy 21:13). So we will be her mouthpiece and she will be our judge. We will return her to her mother’s house and “proclaim liberty in the land for all its [enslaved] inhabitants” (Leviticus 25:10). 

 

 

המדרש פורסם לראשונה בתוך: הגדת הלילה הזה: הגדה ישראלית (בעריכת נעם ומישאל ציון), ירושלים 2004. 

This midrash was first published A Night To Remember: The Haggadah of Contemporary Voices by Mishael Zion and Noam Zion, Jerusalem, 2004. 

אבא, קשה גזרתך – בבלי, סוטה יב, ע"א: 'שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות' . צדקה ממנו – על פי בראשית לח, כו. 

Father, your decree is harsher – Babylonian Talmud, Sotah 12a: He heeded his daughter. A sage taught: Amram was the greatest man of his generation; when he saw that the wicked Pharaoh had decreed ‘Every son that is born shall you cast into the river,’ he said: In vain do we labor. He arose and divorced his wife. All [the Israelites] thereupon arose and divorced their wives. His daughter said to him, ‘Father, your decree is more severe than Pharaoh's; because Pharaoh decreed only against the males whereas you have decreed against the males and females. She is more righteous than I – According to Genesis 36:26. 

קוראת מקרא ביכורים

First Fruits –

A New Reading

נירה נחליאל

Nira Nahliel

 

 

'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינו עֲבֹדָה קָשָׁה' (דברים כו, ו) 

'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים' – אל תאמרי המִצרים אלא המֵיצרים, שכל צרה הופכת אותנו לרעים, שנאמר:

'אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה' (ישעיה ג, ט).

'וַיְעַנּוּנו' – אלו הניסיונות שבהם התנסינו, שנאמר 'לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ' (דברים ח, ב).

'וַיִּתְּנוּ עָלֵינו עֲבֹדָה קָשָׁה' – זהו הרוגז והכעס, שנאמר 'מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ' (ישעיה יד, ג).

And the Egyptians evilly abused and afflicted us, and laid upon us hard bondage (Deuteronomy 26:6).

And the Egyptians abused us – Don’t say ‘Egyptians,’ say those that that caused our distress, because every distress causes us to be evil, as it says:

“Woe to them! For they have brought evil on themselves” (Isaiah 3:9).

Afflicted us” – These are the trials by which we were tested, as it says: “To afflict and test you” (Deuteronomy 8:2).

And they laid upon us hard bondage” – This is the anger and vexation, as it says, “From your sorrow and vexation and from the hard labor you were made to serve” (Isaiah 14:3).

 

 

'וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ' (דברים כו, ז)

'אֶת עָנְיֵנוּ' – שעניות היינו ברוחנו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, שנאמר 'עָנִי וּנְכֵה רוּח' (ישעיה סו, ב).

'וְאֶת עֲמָלֵנוּ' – זוהי נמיכות הקומה הנובעת מדיכוי, שנאמר 'וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם' (תהלים קז, יב). 

דבר אחר –  זהו הייאוש מחוסר התוחלת, שנאמר 'הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן' (איוב טו, לה), ונאמר 'וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ' (תהלים נה, יא).

'וְאֶת לַחֲצֵנוּ' – זהו העומס, חוסר הזמן והאילוץ, שנאמר 'וַתֵּרֶא...וַתִּלָּחֵץ אֶל-הַקִּיר' (במדבר כב, כה).

And when we cried unto the Lord God of our fathers, the Lord heard our voice, and saw our affliction, and our labor, and our oppression (Deuteronomy 26:7).

Our affliction” – That our spirits were impoverished, because of our impatience of spirit and the hard labor, as it says, “poor and contrite of spirit” (Isaiah 66:2).

And our labor” – This is the demeaned stature that is the result of oppression, as it says, “He brought down their heart with labor” (Psalms 107:12). And also, this is the despair caused by the lack of purpose, as it says, “They conceive trouble and give birth to evil” (Job 15:35), and “Wickedness and hard labor are within it” (Psalms 55:11).

And our oppression” – This is the stress, the lack of time and constraint, as it says “When she saw [...] she pressed against the wall” (Number 22:25).

 

 

'וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת  וּבְמֹפְתִים'. (דברים כו, ח) 

'וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם' – הוציאנו מן המֵיצר, שנאמר 'מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ' (תהלים קיח, ה).

'בְּיָד חֲזָקָה' – חיזק את ידנו, נסך בנו כוחות, שנאמר 'וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי כְּיַד ה' אֱלֹהַי עָלַי' (עזרא ז, כח)  ועוד: 'כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ' (ישעיה מא, יג) וכן: 'וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל' (דברי הימים א' כט, יב). דבר אחר – בצדק הוציאנו, שנאמר 'קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ' (ישעיה מב, ו).

'וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה' – כשֵׂאת האם את ילדהּ, שנאמר 'בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא' (ישעיה מ, יא).

דבר אחר – כחיבוק האוהב את אהובתו, שנאמר 'שִׂימֵנִי...כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ' (שיר השירים ח, ו).

'וּבְמֹרָא גָּדֹל' – חידש את ברית החיים והשלום עימנו, שנאמר  'בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא' (מלאכי ב, ה).

'וּבְאֹתוֹת' – זוהי הברית שבינינו, שנאמר 'וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם' (בראשית יז, יא).

'וּבְמֹפְתִים' – זהו כוח הדיבור שנתת בנו, שנאמר 'וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת' (יחזקאל כד, כז).

And the Lord brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terror, and with signs, and with wonders” (Deuteronomy 26:8).

“And the Lord brought us forth out of Egypt” – Brought us out of the distress, as it says, “Out of my distress I called on the Lord, and the Lord answered me and set me in a broad place” (Psalms 118:5).

“With a mighty hand” – Strengthened our hand, gave us strength, as it says, “And I was strengthened as the hand of the Lord my God was upon me” (Ezra 7:28), and also, “For I the Lord your God will hold your right hand” (Isaiah 41:13), and “And in your hand is power and might; and in your hand it is to make great, and to give strength unto all” (I Chronicles 29:12); and also – In righteousness did you take us out of Egypt, as it says “I have called you in righteousness, and will hold your hand, and will keep you,” (Isaiah 42:6).

“And with an outstretched arm” – As a mother carries her child, as it says, “He gathers the lambs in his arms and carries them close to his heart” (Isaiah 40:11).

“And with great terror” – He renewed the covenant of life and peace with us, as it says, “My covenant was with him of life and peace; and I gave them to him for the great fear” (Malachi 2:5).

“And with signs” – This is the covenant between us, as it says, “And it shall be a sign of the covenant between me and you” (Genesis 17:11).

“And with wonders” – This is the power of speech that you have given us, as it says, “On that day your mouth will be opened [...] and you will speak and be mute no longer” (Ezekiel 24:27). 

 

 

'וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' (דברים כו, ט) 

'וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה' – לכל אחת ואחד מקום מתאים ומיוחד, שנאמר 'וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם' (קהלת א, ה).

'וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' – והארץ תשפיע עלינו טובה ונעימוּת, שנאמר 'וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר' (דברים לב, יג).

ואף אנו במאמרנו נמלאה חלב ודבש, שנאמר 'צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם' (משלי טז, כד). 

And he has brought us into this place, and has given us this land, even a land that flows with milk and honey” (Deuteronomy 26:9).

And he has brought us into this place” – Each and every individual has a uniquely suitable place, as it says, “And hastens to its place where it arose” (Ecclesiastes 1:5).

And has given us this land, even a land that flows with milk and honey” – And the land will shower us with goodness and pleasantness, as it says, “And he made him to suck honey out of the rock, and oil out of the flinty rock” (Deuteronomy 32:13).

And we too with our words shall be filled with milk and honey as it says, “Pleasant words are as a honeycomb” (Proverbs 16:24). 

 

 

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

It Was in the Middle of the Night

בתי תוספת על נשים

Additional women’s stanzas

יעל לוין

Yael Levine

 

 

בְּרִית הִבְטַחְתָּ אֶת רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת

 

לַיְלָה 

 

 

מוּבֶלֶת לְבֵית­-פַּרְעֹה וְלַאֲבִימֶלֶךְ הִצַּלְתָּ

 

לַיְלָה 

 

 

מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה יָעֲצָה לְהַחְלִיף הַבְּרָכוֹת

 

בַּלַּיְלָה 

 

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

 

 

צָעֲקָה הַיּוֹלֶדֶת וְהִכִּיתָ רֵאשִׁית אוֹנִים

 

לַיְלָה 

 

 

בְּכוֹרָה מִלַּטְתָּ לֹא יִכְבֶּה נֵרָהּ

 

בַּלַּיְלָה

 

 

הֲדַסָּה עֲסוּקָה הָיְתָה בִּסְעוּדָתוֹ שֶׁל הָמָן

 

בַּלַּיְלָה 

 

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

 

You have promised a covenant to the head of the Matriarchs

 

 

at night,

She who has been taken to Pharaoh and Avimelekh you have saved

 

 

at night,

She who has been likened to a rose suggested to exchange the blessings

 

 

at night,

It was in the middle of the night.

 

 

The woman who gave birth cried out and you smote the firstborn

 

 

at night,

You saved a firstborn, her candle did not go out

 

at night,

Hadassah was busy with the feast of Haman

 

at night,

It was in the middle of the night.

 

 כל הזכויות שמורות ליעל לוין.

מדרש זה נתחבר בשנת תשס"ב והתפרסם במקומות רבים, ובכלל זה בכמה הגדות של פסח. לנוסח הטכסט בצירוף פרשנות מקיפה ראו יעל לוין, 'ויהי בחצי הלילה: בתים על נשים כתוספת לפיוט', השמיעיני את קולך: עיונים במעגל השנה ובפרשות השבוע, ספר העשור ל'קולך', בעריכת רחל קרן, ירושלים תשס"ט, עמ' 228-232.

 

 

© Copyright by Yael Levine

This midrash was published in various places. An English translation has been published in several places.

See: Y. Levine, 'ויהי בחצי הלילה – It Was in the Middle of the Night,' JOFA Journal, V, 1 (Spring 2004, Nisan 5764), p. 8;

J.B. Wolowelsky, Women at the Seder – A Passover Haggadah, New York: Ktav, 2005, pp. 90–91;

A. Lavie, A Jewish Women’s Prayer Book, New York 2008, p. 254.

 

בְּרִית הִבְטַחְתָּ אֶת רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת לַיְלָה – זו שרה. על פי רבינו מנחם ב"ר שלמה, מדרש שכל טוב, בראשית טו. רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת – על פי בראשית רבתי כג, א. מוּבֶלֶת לְבֵית­-פַּרְעֹה וְלַאֲבִימֶלֶךְ הִצַּלְתָּ לַיְלָה – על פי פרקי דרבי אליעזר, כו. במקורות הספרות המדרשית לא נזכר מפורשות כי לקיחתה של שרה לאבימלך אירעה בליל פסח, אולם נראה כי עניין זה נלמד בגזרה שווה מסיפור ירידתם של אברהם ושרה מצריימה. ראו מחזור פסח, מהדורת י' פרנקל (עמ' 26). מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה יָעֲצָה לְהַחְלִיף הַבְּרָכוֹת בַּלַּיְלָה – זו רבקה. על פי פרקי דרבי אליעזר, לא. מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה – על פי מחזור סוכות [מהדורת גולדשמידט ופרנקל], עמ' 107. צָעֲקָה הַיּוֹלֶדֶת וְהִכִּיתָ רֵאשִׁית אוֹנִים לַיְלָה – זו רחל בת בנו של משותלח [נוסח אחר – מתושלח]. על פי פרקי דרבי אליעזר, מז. רֵאשִׁית אוֹנִים – על פי תהלים עא, נא. והשוו תהלים קה, לו. בְּכוֹרָה מִלַּטְתָּ לֹא יִכְבֶּה נֵרָהּ בַּלַּיְלָה זו בִתיה בת פרעה. על פי פסיקתא דרב כהנא, ויהי בחצי הלילה, ז. הֲדַסָּה עֲסוּקָה הָיְתָה בִּסְעוּדָתוֹ שֶׁל הָמָן בַּלַּיְלָה – זו אסתר, על פי "מדרש פנים אחרים", ספרי דאגדתא על מגלת אסתר, נוסח ב, פרשה ו. 

You have promised a covenant to the head of the Matriarchs – This is Sarah. According to R. Menachem b. Shlomo, Midrash Seckel Tov, Genesis 15. The head of the Matriarchs – according to Genesis Rabbah 23:1. She who has been taken to Pharaoh and Avimelekh you have saved –According to Pirkei de R. Eliezer, 26. Although there is no direct source in the midrashic literature that states that Sarah was taken to Avimelekh on the night of Passover, it appears that this may be inferred from an analogy to the story of Abraham and Sarah descending to Egypt. See Mahzor Pesah, Y. Frankel edition (p. 26). She who has been likened to a rose suggested to exchange the blessings – This is Rebecca, according to Pirkei de R. Eliezer, 31. She who has been likened to a rose – According to Mahzor Succot (Goldschmidt and Frankel edition), p. 107. The woman who gave birth cried out and you smote the firstborn – This is Rachel, the daughter of the son of Methuselah, according to Pirkei de R. Eliezer, 47. A firstborn –According to Pslams 78:31, compare to Psalms 105:36. You saved a firstborn, her candle did not go out – This is Bitya the daughter of Pharaoh. According to Pseikta de Rav Kahana, It was in the middle of the night, 7. Hadassah was busy with the feast of Haman – This is Esther, according to “Mishrash Panim Aherot,” Sifrei de-Aggadata on the Book of Esther, version 2:6.  

 

Kolech-Religious Women’s is an alliance of women committed to Halacha, gender equality and Jewish tradition. Kolech aims promote the status of women in Israel by: disseminating the values of gender equality and mutual respect between men and women; encouraging equal opportunities for women in the public arena; initiating equal opportunity legislation that benefits all Jewish women in Israel; advancing women's rights and women’s leadership in religious and halachic (Jewish legal) spheres; encouraging greater equality for women in matters of personal status, such as marriage and divorce; and engaging in an uncompromising battle against all forms of gender violence.

ארגון 'קולך - פורום נשים דתיות' הוא הארגון הראשון במדינת ישראל של נשים דתיות-פמיניסטיות הנאבקות למען שוויון מגדרי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדתית בפרט. פעילות הארגון כוללת: הפצת ערכי השוויון והכבוד ההדדי; קידום זכויות נשים בספירה הדתית-הלכתית ובספירה החברתית באמצעות חקיקה ופסיקה; קידום חינוך לשוויון במגזר הדתי; קידום שוויון במעמדן האישי של נשים בנישואין הדתיים; שוויון הזדמנויות לנשים בתחום הציבורי; קידום רווחתן ובריאותן של נשים דתיות; מאבק בכל צורה של אלימות מגדרית.

  

Kolech's activities are made possible thanks to the generous contributions of: Nathan Cummings Foundation, Dafna Izraeli Foundation, New Israel Fund, Tauber Foundation, Goldman Foundation and Jewish Women’s Foundation of the Greater Palm Beaches

פעילות קולך מתאפשרת תודות לתרומותיהם הנדיבות של:

קרן נתן קמינגס, קרן דפנה יזרעאלי, הקרן החדשה לישראל קרן טאובר, קרן גולדמן וקרן הנשים היהודיות של חופי פאלם ביץ'