כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה כלפי פרעה? מדוע ה' הקשה את לב פרעה? מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה'  נהג עם ישראל? לפרשת וארא.

פרשה זו מתארת חלק מהמכות שהקב"ה הנחית על  מצרים, אך בטרם  התוכנית תצא לפועל, מקבל משה הנחיות מבורא עולם: "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלוקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל פרעה ושילח את בני ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים: ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים: וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם: ויעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו" (שמות ז, א-ז).

כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה כלפי פרעה?

מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה'  נהג עם ישראל?

מנהיגותו של משה

רבינו בחיי מסביר כי הקב"ה מודיע למשה שלא יחשוש שמא פרעה לא ישמע לדבריו, לפי שמשה יהיה גדול מעליו ואהרון אחיו יסייע לו בדיבור. פרעה היה עושה את עצמו אלוה, כפי שכתוב ביחזקאל: "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כ"ט). לכן אמר ה' למשה: "ראה נתתיך אלוקים לפרעה" - פרעה שעושה עצמו אלוה, אתה משה תהיה אלוה עליו והוא אינו כלום.

רש"י  מפרש: יש בדברי ה' לשון מרות – כלומר, משה ישלוט על פרעה, יהא רודה בו על ידי מכות וייסורים.

ה' מקשה את  לב פרעה

רבינו בחיי אומר: רבים הם השואלים - אם הקב"ה מראש רצה להקשות את ליבו של פרעה, מדוע היה צורך להביא על מצרים את עשרת המכות? הרי הקב"ה אינו עושה עוולה? התשובה לכך, שפרעה נחשב לרשע וחוטא בכך שאמר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו", והיה גם רשע וכופר, לכן ה' מנע ממנו דרכי תשובה. ה' דאג שפרעה יסרב לשלח את עם ישראל, כי אם היה חוזר בתשובה ומשלח את העם מיד, אי אפשר היה להענישו אותו ואת עמו. הראיה - מאנשי נינווה שעשו תשובה וה' לא הענישם, כפי שמסופר בספר יונה.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: קשיות הלב של פרעה נרמזה למשה כבר בהתרחשות הסנה הבוער, כפי שהכתוב מתאר: "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל". התורה המשילה את ריבוי הצרות והמכות באש ואת פרעה המשילה בשיח קוצני – הסנה. כך ה' רמז למשה שעתיד להקשות את ליבו של פרעה, שלא יכנע מיד מפני המכות כשם שהסנה לא נשרף בעקבות האש.

מטרת עשרת המכות והיחס לישראל

בנוסף להענשת פרעה, תפקידן של עשרת המכות היה ללמד את פרעה ולהוכיח לו את יסודות האמונה בה'.

רבי יהודה מחלק את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך, עד"ש, באח"ב. בספר "נתיבות שלום" ישנו הסבר יפה לחלוקה זו: דצ"ך - במכות אלה ה' רצה להוכיח את שליטתו על האדמה והן: דם, צפרדע וכינים. עד"ש -  ערוב, דבר, שחין - כאן המטרה להראות את שליטתו של ה'  על דברים שנמצאים מעל האדמה: אנשים, בהמות וחיות. באח"ב -  ברד, ארבה, חושך ובכורות - באמצעות מכות אלה הקב"ה הוכיח את יכולת שליטתו באוויר, השמים מעל הארץ. כל זה בא להוכיח לפרעה כי ה' השולט היחידי בטבע, ויש בכוחו גם לשנות מעשה בראשית. זאת בניגוד לדמיונו של פרעה שדימה עצמו לאלוה.

על שלושת המכות ערוב, דבר וברד, הכתוב מציין שלא הופיעו בארץ גושן ולכן לא פגעו בעם ישראל.

האבן עזרא טוען כי במכות שלא נתפרש שהיהודים הופלו בהן לטובה, כנראה שהם גם נפגעו מהן. הכוונה למכות הדם, הצפרדע והכינים. כל זה מפני שמכות אלה אינן מסוכנות ולכן הן היו כלליות למצרים ולישראל כאחד. רק המכות הקשות לא פגעו בישראל.

לדעת הרמב"ן, ישראל לא נפגעו בשום מכה!

ה"משך חכמה" אומר כי מצרים הייתה אז הממלכה הגדולה ביותר, לכן נבחרה להדביר את הדעות הכפרניות בה' ולהחדיר את האמונה בו. בנוסף, הייתה גם מגמה חינוכית לישראל, שהיו שקועים בגלות מצרים. כל מכה שניחתה על מצרים גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מהנשמה דעות כפרניות.

הרבי מקוצק אומר: עשרה מאמרות – הן עשרה שערי בינה כנגד עשר המכות. וכל מכה ומכה גאלה מאמר אחד לישראל. לדוגמא: מתוך "יהי חושך" נולד "יהי אור" – בדעות, במעשים ובאמונה.

לסיכום, הקב"ה העניק כוח מיוחד למשה כדי שירדה בפרעה. מנגד הקשה את ליבו של פרעה, כדי להביא אותות וגבורה לעיני כל, ולהראות מיהו השליט היחיד על כל היקום.

את ישראל ה' לא נטש בגלות, והגן עליהם מפני המכות. לכן ניצלו מכל פגע. יש בכך נסי ניסים ופלאי פלאים של יד ה'. גם בימינו ולנצח נצחים נאמר: "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהלים, צ"ד, י"ד).