מדרשיר לפרשת בא / תשע"ד

בהשראת פרשת השבוע.

"וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה" (שמות י"ב ד')

שישה ימים של שפעת,

הבית נמעט מהיות.

עד שלקחתי אני ושכנתי הקרובה אל ביתי, 

בין הערביים,

את השה התמים שהיה לנו למשמרת

ושחטנו אותו.

כשכבר לא הייתה שום ברירה אחרת.

ומתי יהיה לנו האומץ

לקחת מן הדם ולתת על שתי המזוזות ועל המשקוף

והדם יהיה לאות על בתינו כי שחטנו את השה התמים

(שה בן עשרים שנה)

ונפסיק להעמיד פנים שאצלנו יש רק שה תמים משחק בחצר במשמרת

כי נשחט כבר השה וסומן הבית.

ונאכל ממנו על מרורים.