מדרשיר לפרשת בא

בהשראת פרשת השבוע

"...מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל-שִׁכְמָם:

...כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת:

וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם:" (שמות י"ב, ל"ד-ל"ו)

 

1
גרביונים עבים מעליהם גרביים קצרים

ומגפיים.

מכנסיים ומעליהם שמלה. איזו?

השמלה על גופיה שמעליה גולף שחור וסוודר שדודתי סרגה לי

ומעליו המעיל האדום. פוך.

באזניי יהלומים שעוד ארכוש.

בכל אוזן שלושה. אחורר את אוזני. ועל צווארי שרשרות זהב את כולן, רק זהב.

ובתי גם מחוררת אוזניים מיוהלמת.

 ובני בבגדיהם הטובים ביותר במעילי הפוך.

וכפפות וכובעים וצעיפים וחם צוואר לאבשלום

ודיסקון קי עם כל התמונות והשירים

והפמוטים והחנוכיות והגביעים בתיק כחול גדול

ונעליים נוחות לכולם

ואז לאן?

לאמריקה? 

 

 2

חשבונות הו הו.

הוא השאיל לי ולא החזיר.

היא השאילה ואבדה.

אני שאלתי וקלקלתי.

מי שניתן לו חן בעיני ניתן לו גם שק שינה גם ספרים ואוהל ושטיחים וכריות ומפות

שיעמדו בשמש ויתבלו ויחזרו חיוורים וחבוטים.

הו הו חשבונות.

אמא שלי הייתה מחושבת או הו, 

איך התקשרה לחנה הילדה השמנה ששאלה  מאחותי הקטנה סוודר ולא החזירה

ודרשה בקולה התקיף והצודק.

היא נמנעה מלשאול, נמנעה מלבקש, מלנצל, מלהיזקק.

ובתוך האמא הזו שגידלה אותי, מצאתי איש,

ששואל ומשאיל, מכוניות, בתים, מחשבים, כסף.

חסר חשבונות.

 שואל ומקלקל מתקן ומחזיר.

 שואל ולא משיב,

משאיל ושוכח.

בכל הוריאציות האפשריות

וביניהם אני עוצמת עיניים ומתגעגעת.