שימו כוס למרים
בְּלֵיל הַסֵּדֶר שִׂימוּ כּוֹס לְמִרְיָם.
כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ
וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם (מיכה, ו, ד )
שִׂימוּ כּוֹס לְמִרְיָם
כּוֹס מַיִם חַיִּים
לְאֶמוּנָה, מַרְפֵּא וְאַהֲבָה
עֲלִי בְּאֵר עֱנוּ לָהּ
שִׂימוּ כּוֹס יְשׁוּעוֹת
לְמִרְיָם
הַמְּחוֹלֶלֶת
גְּאֻלָּה עִם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה
עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר
קוֹלַחַת וּמְפַכָּה
בְּלֵיל הַסֵּדֶר
שִׂימוּ כּוֹס לְמִרְיָם
הַנְּבִיעָה
הָרֹאשָׁה
מִמֶּנָּה נִשְׁאַב
תַּעֲצוּמוֹת לִרְוָיָה
הָשַׁתָּא הָכָא
בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל
בְּנוֹת חוֹרִין