מדרשיר לפרשת קדושים תשע"ד

בהשראת פרשת השבוע.

"וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה" (ויקרא י"ט, כ')

אני בדרך אל הַחֻפְשָׁה.

הַחֻפְשָׁה הגדולה על אי רחוק בים.

בדרך לשם

אני ביקורת,

אני נחרפת,

אני שפחה.

שפחה יוצאת לְחֻפְשָׁה.

יוצאת לְחֻפְשָׁה בלי שכבת זרע.

היא תחזור מן החֻפְשָׁה, השפחה.

היא תחזור אל השכבה,

אל הביקורת,

אבל היא כבר חֻפָּשָׁה.