רות המואביה על פי ציירי "בצלאל"- אפרים משה ליליין וזאב רבן

באופייה של רות תכונות מנוגדות: מצד אחד היא נחושה ועצמאית, ומצד שני מתקבל הרושם שהיא תלותית וכנועה. ניגודי תכונות אלה באים לידי ביטוי בציורים רבים, כאשר כל אמן בוחר להדגיש את התכונות המשמעותיות מבחינתו.

2007-05-13

באופייה של רות יש תכונות מנוגדות: מצד אחד היא נחושה ועצמאית, ומצד שני מתקבל הרושם שהיא תלותית וכנועה. כמובן שמעשה מסוים של רות ניתן לפרש לשני הכיוונים: בהחלטתה להיצמד לנעמי ניתן לפרש כתלות, אך גם כנחישות למעשה חסד. 

ניגודי תכונות אלו באים לידי ביטוי בציורים רבים של מגילת רות, כל אמן בוחר להדגיש בעבודתו את התכונות המשמעותיות מבחינתו. א.מ. ליליין וזאב רבן הינם שני אמנים שפעלו בתקופה מקבילה.

ליליין

ליליין, שנולד בדרוהוביץ- גליציה ב-1874 מגיע לארץ בפעם הראשונה ב-1906 ומקים יחד עם בוריס שץ את בית-הספר "בצלאל", כמוסד שמטרתו להביע רעיונות ציוניים בעזרת האמנות החזותית המבוססת על סמלים יהודיים.
סגנון עבודתו הוא כזה: הוא מצלם את יושבי הארץ ולאחר מכן יוצר ציור ע"פ התצלום. הוא מתמקד בבני המזרח היושבים בארץ ומתרשם מהאקזוטיות שלהם. סגנון הציור שלו הוא "אר נובו", דהיינו סגנון עיטורי, שהמרכיב הדומיננטי שלו הוא קו.  סגנון זה השפיע על כל תחומי העיצוב באירופה בסוף המאה ה-19.

מיהי רות של ליליין? ומהו הערך המוסף של רות עבור צייר ציוני כמו ליליין?

                                 (34 ס"מx  46 ס"מ) 1912 
  
ליליין בוחר לתאר את רות בים שיבולים, השיבולים יוצרים מעין תנועה גלית.
רות נושאת על ראשה אלומת שיבולים, היא לבושה בפשטות בגלימה תנכי"ת אופיינית המזכירה טלית. פניה של רות אומרות נחישות, זקיפות קומה, וכל מבנה גופה אומר ביטחון בצדקת הדרך. רות היא הדמות היחידה בתמונה, והיא תופסת שטח נכבד ביצירה.

דרך ציור זה מעביר ליליין מסר ליהודים היושבים בגלות: הוא מדגיש את המשכיותו של העם היהודי החל מימי שפוט השופטים עד ימינו, הוא מעוניין להביא את יהודי אירופה להזדהות עם אבותיהם, שחיו בארץ ישראל. מגילת רות משרתת מצוין את הרעיון הציוני של עם השב לאדמתו ועובד אותה למחייתו.

זאב רבן
זאב רבן נולד בלודג' שבפולין ב-1890. ב-1912 הוא מגיע לירושלים בהזמנת בוריס שץ ללמד ב"בצלאל" כיור ורישום. רבן הוא אמן רב תחומי והוא עוסק גם בעיצוב כרזות, צורפות, איור ועיצוב פלסטי.

סגנון יצירתו של רבן הוא באופן מובהק  מה שקרוי "סגנון בצלאל", שעיקרו עירוב סגנונות ממזרח וממערב. למשל, ציור דמויות תנכ"יות הלבושות בסגנון מזרחי אך מתוארות בסגנון גותי. (סגנון אירופאי).

רבן אייר, בין היתר, את מגילת רות. הוא הציב לעצמו משימה אותה לא השלים: לאייר את חמשת המגילות. לשמחתנו את מגילת רות הוא הספיק לאייר בשנת 1928.

בצדה הימני של המגילה המאוירת נמצא הטקסט הכלוא במסגרת עיטורית, ובצדה השמאלי ישנו האיור הממוסגר אף הוא, כאשר לרוב נלווה לאיור פסוק.

כיצד מתאר רבן את רות?

רות נושאת אלומת שיבולים על ראשה , כמו באיור של ליליין, ההשראה לכך היא כנראה  מהתבוננות באורח חיי הערבים באותה תקופה (אולי נוהגים כך עד היום). היא לבושה גלימה נאה וכל הילוכה אומר עדינות ורוך, בניגוד לעוצמה שמפגינה רות של ליליין .

רות תופסת את כל שטח התמונה, היא מקבילה בזקיפות קומתה לעצי הדקל שבקו האופק ובמסגרת, והיא בולטת בנוף בניגוד לרות של ליליין שנבלעת בים השיבולים, או שאולי היא משתלבת בהם.
רות של רבן היא דמות אידילית, צנועה וענוגה, רבן אוהב את הקו המפותל  ומשלב אותו רבות בציוריו. הקו המפותל נוצר ע"י הידיים ותנוחת הגוף המעוגלת.

סגנון הציור של רבן הוא כפי שהזכרתי לעיל, משולב מזרח ומערב:
מזרח: שימוש במסגרת מעוטרת המזכירה מיניאטורה פרסית, נופי א"י: עצי תמר וזית ומבני אבן נמוכים.
מערב: תיאור דמות מוארכת, גותית,  פיתוליות של הגוף שאופייני לסגנון ה"אר נובו" הגרמני.
גם כאן מסתתר מסר ציוני: בשילוב הסגנונות החזותיים מציג רבן אפשרות  ליהודים האירופיים להשתלב במרחב הלבנטיני.

המתבונן בשתי התמונות מוזמן לשאול את עצמו - איזו רות מאפיינת בצורה הולמת יותר את תיאורה במגילה: האם היא יוזמת ונחושה, או שמא היא תלותית ונגררת אחר מציאות החיים? מה דעתם של האמנים על רות שלהם, והאם הם מצליחים להעביר את רעיונותיהם המופשטים בצורה חזותית?