מה הטעם בספירת העומר?

מה תכלית הבאת העומר? כיצד סופרים את העומר, וממתי? מהי מטרתה של ספירת העומר? לפרשת אמר.

פרשת אמור פותחת בענייני קדושה. ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים. אחד הנושאים המעניינים הוא ספירת העומר מיום הבאת עומר התנופה לכהן: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו).

מה תכלית הבאת העומר?

כיצד סופרים את העומר, וממתי?

מהי מטרתה של ספירת העומר?

הבאת העומר.

התורה מצווה אותנו להביא את האלומה הראשונה מקציר השעורים לכהן ממחרת ליום ראשון של חג הפסח, ולפני כן אסור לנו לאכול מהתבואה החדשה.

ספר החינוך מבאר: "נצטווינו להקריב ביום שני של פסח, נוסף על המוסף של ימי הפסח, עומר אחד של שעורים, הנקרא עומר התנופה, כפי שנאמר: "והניף את העומר לפני ה' " [הכוונה לקורבן ציבור המובא בשם כל עם ישראל]. משורשי המצווה: כדי שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול, שעושה הקב"ה עם בריותיו, לחדש להם שנה-שנה תבואה למחייה. לכן ראוי שנקריב לה' ממנה, למען נזכיר חסדו וטובו הגדול, טרם נהנה ממנה."

ר' משה אלשיך מסביר כי השפע הכלכלי עלול לגרום לאדם שיחטא. אדם עלול לזקוף את כל הצלחתו בעניין היבול לזכותו הבלעדית, כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט" (דברים ל"ב, ט"ו), ולחשוב כי רק בזכות  חריצותו ועבודתו בשדה  הגיע להצלחה. התורה מזהירה:"השמר לך פן תשכח את ה' [...] ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים" (דברים  ח, י"א- י"ד). התורה ציוותה אותנו להביא את העומר הראשון לה' במטרה לחנך את העם כי הכל מאת ה'.

הנפת העומר על ידי הכהן לכל ארבע רוחות השמים, למעלה ולמטה, מסמלת לנו כי הקב"ה שולט על כל העולם.

ה"משך חכמה" מסביר כי המטרה בהבאת העומר היא להדגיש לעם ישראל כי אין הגשמיות העיקר בחיים. מסיבה זו בתחילת הקציר יש להביא אלומה ראשונה לה', באמצע עונת הקציר "ולקט קצירך לא תלקט", ובתום הקציר יש לדאוג גם לעניים ולגר - "לא תכלה פאת שדך [...] לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוקיכם". התורה מחנכת אותנו לחשוב גם על הזולת ולדאוג לו.

ספירת העומר.

על פי הרמב"ם, "מצוות עשה לספור שבע שבתות תמימות [שבעה שבועות] מיום הבאת העומר, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת [...] שבע שבתות" ומצווה למנות הימים עם השבועות, שנאמר: "תספרו חמישים יום" (ויקרא כ"ג). מתחילת היום מונים, לפיכך מונה בלילה, "בליל ששה עשר בניסן". כלומר, מצוות עשה של ספירת העומר היא מצווה דאורייתא.

 

יש למנות מהלילה, היות ויש למנות "מתחילת היום" - תחילת היממה. תחילת היממה היא בשעות הערב, כפי שנאמר בבריאת העולם: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". תחילת הספירה היא "ממחרת השבת" ולא מערב חג הפסח, כי אז חוגגים את ליל הסדר וקוראים את ההגדה ודנים בנס יציאת מצרים שיצאנו בחסדי ה' מעבדות לחירות, ואין מערבבים שמחה בשמחה.

הרמב"ם מוכיח ש"ממחרת השבת" הכוונה ממחרת ערב חג הפסח מספר יהושע  ה, י-י"א: "ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו, ויאכלו מעבור הארץ [מתבואת הארץ] ממחרת הפסח, מצות וקלוי בעצם היום הזה". תוכן זה זהה למה שנאמר בפרשתנו: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עמם היום הזה" (ויקרא כ"ג, י"ד).

מטרת ספירת העומר.

על פי ספר החינוך ישנו טעם מעניין לספירה: "משורשי המצווה, על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה [...] והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו את התורה ויקיימוה [...] ומפני כן נצטווינו למנות ממחרת יום טוב של פסח, עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול [הרצון החזק] אל היום הנכבד, הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו, שיצא לחירות, כי המניין מראה, כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא." במילים אחרות, המטרה של הספירה היא לבטא את הכיסופים לקבלת התורה שלמענה יצאנו ממצרים.

ישנם מפרשים הטוענים כי ספירת העומר היא סוג של ספירת טהרה שמטרתה לטהר את ישראל מזוהמת מצרים לקראת היום המיוחל - מתן תורה.

המהר"ל סובר כי מטרת הספירה לקשר בין העומר לתורה, כי אם אין קמח אין תורה.

פירושו של אבודרהם מצביע על כך שהספירה היא בזמן העיסוק בקציר, ורוב ישראל עסוקים באותו זמן בעבודה בשדות וישנו חשש שישכחו את מועד עלייתם לרגל לירושלים בחג השבועות. הספירה – תפקידה להזכיר ליהודי כי החג מתקרב ובא.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו לומדים כי הבאת העומר לכהן נועדה להזכיר ליהודי כי כל היבול בשדות הוא בזכות הקב"ה הדואג למחייתם. ספירת העומר נועדה להתכונן לחג השבועות - חג מתן תורה שהוא אחד מבין שלושת הרגלים.

מי יתן והגאולה תגיע במהרה ונזכה שוב לעלות לירושלים בשלושת הרגלים להביא ביכורים למקדש כבימים ימימה, אמן ואמן.