ומי ישלם מזונות?
ההלכה חייבת למצוא דרכים יצירתיות יותר לפתור את בעיית מסורבות הגט שהיא כל כך צפויה מראש בימים בהם מקרי הגירושין מתרבים. זאת היא חובתם ואחריותם של גדולי הדור.
מלינה (שם בדוי) היא צעירה בת 28, נשואה ואם לילד בן ארבע, המתגוררת בדרום הארץ. בגיל 4 חודשים חלה התינוק והיה זקוק לטיפול צמוד שנמשך מספר חודשים. בתקופה זו עשתה מלינה כמיטב יכולתה לטפל בתינוק, אך לא זכתה לשום עזרה או סיוע מצד הבעל. הוריה של מלינה היו אלו שעזרו לה בהסעת התינוק מרופא לרופא עד שקבלו איבחון נכון לבעייה של התינוק, והיא עצמה עשתה לילות כימים ליד מיטת התינוק על פי הוראות הרופא. למרות מצבו של התינוק התעקש הבעל שמלינה תצא לעבוד. "את צריכה לעבוד" אמר הבעל "ואם את לא עובדת אז שההורים שלך ידאגו לזון אותך ואת התינוק".
לא פלא שלאחר מספר שבועות מיום שחלה התינוק עברה האם עם התינוק לגור אצל הוריה. תוך זמן קצר שכרו ההורים של מלינה עו"ד והיגשו כתב תביעה לבית המשפט למזונות הילד. אלא שהבעל היה עקש בדעתו שהוא – מזונות לילד - לא משלם. כמו בסרטים: באותו יום שקבל הבעל זימון לבית המשפט עלה על מטוס וברח. עד חצות הלילה כבר היה הבעל בדרכו לאחיו שבאוהיו. מאז ועד היום מתגורר הבעל שם, ועובד במוסך של אחיו.
עם העלמות הבעל נעלם גם סכום כסף גדול שהיה מוחבא בבית מן הדירה אותה מכרו השניים זמן קצר לפני כן. אפילו האוטו כבר לא היה בחניה למחרת בבוקר. האשה נשארה בבת אחת ללא כל. סוף סוף את האוטו הצליחה האשה להחזיר לעצמה. היא מצאה אותו בחניה של חברו הטוב של הבעל, והחזירה אותו עם המפתחות שהיו בידיה. בשל כך היא זכתה לטלפונים זועמים מצד הורי הבעל שטענו שהיא "גנבה" את האוטו, ושהם יתבעו אותה על כך. האשה אמנם מכרה את האוטו, אבל הסכום שקיבלה עבורו נאכל מהר בשל חובות שהיו לצדדים.
כל זה היה לפני 3 וחצי שנים. האשה מאז היא מסורבת גט ועגונה. הבעל מסרב בכל תוקף לתת לאשה את הגט. בית הדין מינה חוקרים ויצר קשר עם הבעל מספר פעמים. בכל פעם משנה הבעל את הדרישות שלו, אך גם כאשר האשה ממלאת אחר דרישותיו הוא מסרב לפטור אותה בגט. לדוגמא, על פי דרישת הבעל הצהירה האשה כי היא מוותרת על כל דרישה כספית כלפיו בשמה או בשם הילד, אולם, כאמור, הבעל לא נאות לתת את הגט.
המקרה הזה הוא מן הקשים ביותר, משום שאין כל מוצא מלבד רדיפה אחר הבעל לחו"ל, והפעלת לחצים עליו שם. אין שום דרך שבית הדין או בית המשפט ישכנעו בעל לתת הגט אם הוא לא כאן לפנינו, אם אין לו בארץ נכסים ואם הוא אינו מתכנן לחזור לישראל.
אין מה לומר, אי אפשר כאן להלין על בית הדין, ואי אפשר לומר שהוא אינו עושה כמיטב יכולתו לעזור לאשה במקרה הזה. בית הדין המליץ לבוא לקראתה של האשה ולסייע לה במידת האפשר ולהקל במעט על סבלה. עוד קבע בית הדין שאם יהיה צורך הם יפסקו שיש לכפות את הגט על הבעל, אך ידם קצרה מלהושיע.
המקרה של מלינה צריך לעמוד לנגד עיני הדיינים, לנגד עיני רבני הדור ולעיני הצבור הדתי כולו. המקרה שלה אינו מיוחד בשום דבר. הוא יכול לקרות לכל אחת, והוא חוזר על עצמו בווריאציות שונות. מצד אחד הפך העולם לכפר גלובלי קטן שגבולותיו פתוחים. מצד שני ידם של הדיינים וההלכה קצרה מלהגיע לכל מקום. ההלכה חייבת למצוא דרכים יצירתיות יותר לפתור את בעיית מסורבות הגט שהיא כל כך צפויה מראש בימים בהם מקרי הגירושין מתרבים. זאת היא חובתם ואחריותם של גדולי הדור.