אם בעבר הנחלת התורה היתה זכותם הבלעדית של גברים, הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת של נשים מלומדות שמרביצות תורה ברבים, ולא רק ברבות.

2007-05-20

אם בעבר הנחלת התורה היתה זכותם הבלעדית של גברים, הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת של נשים מלומדות שמרביצות תורה ברבים, ולא רק ברבות.

לא בכל מקום ניתן יהיה למצוא נשים המלמדות תורה בחג השבועות, ובמקומות בהם מצויות נשים מלמדות, הלימוד יהיה מיועד לנשים בד"כ. נשים שתלמדנה קהל המורכב מגברים, עוד פחות מצויות. יש לציין שעל פי רוב הפוסקים, אין איסור על נשים ללמד תורה לגברים, למעט פוסקים המשוייכים לחברה החרדית ובכללם הרב מרדכי אליהו, שאף הוציא פסק הלכה האוסר על נשים ללמד תורה בפני גברים.

ידוע שבמאה ה-12, ואף במאות ה-17 וה-18 היו נשים בקרב קהילות עדות המזרח שהיו בקיאות בתורה ואף לימדו אותה. ישנן עדויות מופלאות על נשים שלימדו בחורים קריאה ותורה, תוך שמירה מופתית על צניעותן. תנועות ההשכלה, ובייחוד חדירת כי"ח, גרמה לחכמי המזרח להרחיק את הבנות מהלימודים ולגונן עליהן מפני השפעות זרות, וכך הופסקה מגמה זו (את הסקירה המורחבת ניתן לקרוא כאן במאמרו של ד"ר אליעזר בשן)

סקר קטן בין יישובים שונים מעלה כי תמונת המצב שונה ממקום אחד למשנהו, וכי תצורת הלימוד אף היא איננה זהה. ניתן לחלק את לימוד התורה הנשי לשלוש קבוצות מרכזיות -

א. מקומות בהם נשים אינן מלמדות כלל. חשוב לציין כי ישנם מקומות בהם לא קיים כלל לימוד המיועד לנשים. מדובר בד"כ בקהילות ובתי כנסת בעלי אוריינטציה חרדית, בין אם ספרדים ובין אם אשכנזים. (בתשאול שנערך בקרב מספר בתי כנסת באשדוד, לא רק ששללו את הלימוד הנשי אלא ציינו "שהבנות ישארו לישון בבית שמחר יהיה להם כוח לנהל את הבית". אחד מבתי הכנסת הספרדיים הבטיח לנשים אוכל למשך הלילה, אבל לא תורה.) לא צריך להרחיק עד לקהילות  שמרניות. קהילת "עלומים" ברעננה מסרבת לאפשר לנשים ללמד בשבועות, למרות ניסיונות רבים לשנות נוהל זה. חברת הקהילה, מיכל, מספרת כי חוסר הנכונות לאפשר לנשים ללמד בבית הכנסת נובע מ"בורות דתית ורגשי נחיתות דתית". קהילות דתיות הנוהגות כך עושות כן מצד מנהג המקום או שמרנות, אך לא מתוך תוקף הלכתי מקובל.

ב. מקומות בהם נשים מלמדות נשים בלבד. את הלימוד הבין-נשי, בו נשים לומדות ומלמדות, ניתן למצוא הן בערים ובקרב קהילות גדולות והן ביישובים קטנים, בציבור הדתי לאומי והחרד"לי כאחד. הלימוד מאופיין בלימוד קבוצתי תוך הנחייה, לצד לימוד בעל אופי פרונטאלי, המתקיימים בסביבה ביתית בדרך כלל. לימוד מסוג זה כמעט ולא יימצא בבתי כנסת, שם זכות הלימוד המרכזי שמורה לגברים בלבד.

ג. מקומות בהם נשים מלמדות גם גברים. המסגרות בהן נשים מלמדות גברים מהוות בחלקן צורת לימוד מקובלת, וברובן מענה אלטרנטיבי לסגנון הלימוד השמרני הנהוג בבתי כנסת רבים. בקיבוץ סעד, למשל, בדומה לכלל הקיבוצים הדתיים, הנוהג של לימוד משותף מקובל ומתקיים באולם ציבורי. כך גם בבקעה ובמכון הרטמן. בביכנ"ס רמב"ן בירושלים מתקיים לימוד אל תוך הלילה, כשנשים מהוות חלק אינטגראלי מן הדוברים.  לעומת זאת, בנוה דניאל למשל, נפתחה קבוצה אלטרנטיבית-מעורבת מאחר ורק גברים מלמדים בבית הכנסת המרכזי. מלבד אותן קהילות בהם מקובל שנשים תלמדנה תורה, המאפיין את הלימוד מסוג זה הוא התארגנות פרטית, הצומחת מתוך רצון בקהילה, בסביבה ביתית או במיקום שאיננו משרת את הציבור, בקהילות שאצלן הנוהג אינו מאפשר שילוב נשים בדורשים.

מי שתלך בחג השבועות הזה לשמוע שיעורים המיועדים לנשים ולגברים כאחד, סביר להניח שיעמדו בפניה אפשרויות מגוונות של שיעורים. מי שתחפוץ ללמד, ומי שיחפוץ להאזין גם לחוכמתן של נשים  -יצטרך להסתפק באפשרויות מצומצמות יותר.