ביטול גט? אין חיה כזו

שתי תופעות מתרחבות לאחרונה בבתי הדין - ביטול גיור וביטול הגט. רבקה לוביץ' מבהירה: שתיהן בלתי אפשריות מבחינה הלכתית וגם: לא ייתכן שלדיינים תהיה הסמכות "לרדוף" אחרי נשים מתגיירות/מתגרשות למשך שארית חייהן.

2007-05-29

רבקה לוביץ

אין דבר כזה ביטול גיור", אומרים לי רבנים העוסקים בנושא. "מי שנתגייר הוא יהודי לכל דבר, גם אם אכל נבילות וטריפות". כך גם אני אמרתי לאישה שפנתה אלי לפני שנים כשבעלה ניסה, ובינתיים הצליח, לבטל את גיורה.
"יש דבר כזה לבטל גט?" שאל אותי ידיד כששמע שאני טוענת רבנית. "הגרוש של החברה שלי מאיים לבטל לה את הגט. אפשר לבטל את הגט אחרי שבני הזוג התגרשו?". "אין דבר כזה", אמרתי. "אבל עושים את זה", השיב. תשובה מוזרה? לי אין תשובה טובה יותר על התופעה. 
קשה להימנע מן ההשוואה של שתי התופעות המתרחבות והולכות לאחרונה - ביטול גיור וביטול גט. שתיהן בלתי אפשריות מבחינה הלכתית: על פי ההלכה גיור הוא גיור, והכניסה ליהדות היא חד סטרית. על פי ההלכה גט הוא גט כריתות, ולאחר סידור הגט הצדדים אינם נשואים באופן סופי ומוחלט.

שתיהן נעשות בפועל ועל פי קונסטרוקציה הלכתית דומה. הדיינים המבטלים גיור/גט טוענים שרק לאחר מעשה התגלתה דעתה "האמיתית" של האישה, וכעת נודע שהיא לא התכוונה באמת ובתמים לשמור מצוות/לקיים את הסכם הגירושין עליו חתמה. "לו ידענו", אומרים הדיינים הללו, "שכך תתנהג האישה, מעולם לא היינו מגיירים אותה/עורכים לה טקס גירושין". על כן, מכריזים הדיינים הללו על טקס הגיור/הגירושין כנטול תוקף.

מדיניות הלכתית אשר מאפשרת ל"מעשה בית דין" להיות נתון לשינוי היא מדיניות מוטעית וקטסטרופלית, אשר לה השלכות שהצבור אינו יכול לעמוד בהן. ההשלכות של ביטול גיור/גט הן מרחיקות לכת לגבי משפחת המתגיירת/המתגרשת ולגבי הדורות הבאים. לגבי המתגיירת - היא וילדיה יהפכו לנוכרים, יהיו מעוכבי חיתון ויקברו מחוץ לגדר. לגבי המתגרשת - היא תהפוך להיות נשואה לגרוש שלה, וילדיה שנולדו לאחר הגירושין יהפכו לממזרים שלא יוכלו לבוא בקהל ישראל לעולם.

על בית הדין להקפיד על עקרון סופיות הדיון בכל הנוגע לגיור ולגירושין. שהרי אם לא כן נפתח פתח אינסופי למלשינים ולמתנקמים למיניהם להעלות טיעונים אבסורדיים אשר בלתי ניתנים להוכחה, כמו השאלה מה היה בדעתה של המתגיירת ברגע שירדה לטבילה, או מה היה בדעתה של המתגרשת כאשר קיבלה לידה את הגט.

ובכלל, אם לא יקפיד בית דין על עקרון סופיות הדיון יצטרך לקבוע מי יכול "להלשין" על הגיורת או הגרושה (ואולי גם השכנים רשאים?), וכמה זמן אחר הטקס עדיין ניתן לבטלו (אולי גם אחרי 30 שנה?), ומי רשאי לבטל את הגיור/הגט (שמא כל דיין או פקיד שפוגש את האישה?).

לא ייתכן שכל אישה שהתגיירה/התגרשה תצטרך לחשוש שהיא בסטטוס הזה על "זמן שאול" עד להודעה חדשה? לא ייתכן שלדיינים תהיה הסמכות "לרדוף" אחרי נשים מתגיירות/מתגרשות למשך שארית חייהן ולעולמי עד. לא עולה על הדעת שלדיינים יהיה כוח ללא גבול. הדיינים אמנם נקראים "אלוהים", אבל זה כמובן רק בלשון השאלה.  

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390