אנו מביאים מספר תקצירים של מושבים ביום השני של כנס קולך. מצפים לראותכם...

"אמת מארץ תצמח"- על שילוב נשים במשא ומתן וביישוב סכסוכים-רב-שיח

יו"ר: חיים זיסוביץ'

היוזמה להחלטת מועצת האו"ם 1325 (2000) הקוראת למדינות החברות באו"ם לשלב נשים בתהליכי משא ומתן מעידה על הבנה כי שלוב נשים יקרין על הניסיונות, על התהליכים ועל התוצאות. תת-הייצוג של נשים בתהליכי משא ומתן במדינת ישראל נשמר - מימי הקמת המדינה ולאורך השנים - ללא שינוי. הדרת הנשים קיימת ברובדי השיח השונים ובמגוון תחומים: מדיניים, תהליך השלום, גישור, פישור, במרחב הדתי, בשיח האזרחי ועוד.

במליאה נבקש לבחון דרכים ואפשרויות לקידום שילוב נשים במשא ומתן וביישוב סכסוכים. נעסוק בנקודות מבט נוספות ובכלי התמודדות נוספים הנעדרים בשיח. האומנם עצם הנוכחות של נשים בשולחן הדיונים יש בה כדי לשפר את המצב הקיים? האם תפישות אלו יקרינו גם על המרחב הקהילתי הפנים-דתי ועל זה הציבורי? מהם החסמים הנוספים העומדים בפני נשים שומרות מצוות? ומהם כיווני פתרון אפשריים?

המרצים במושב זה ינסו לעמוד על יוזמות ועל דרכים לשילוב נשים במשא ומתן, המשתתפים:

ד"ר אסתר הרצוג, ד"ר עליזה לביא, הרב שאול פרבר, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור

מושב על תנועות הנשים פמינסטיות בישראל

במושב זה משתתפות נציגות של תנועות נשים שונות.
רינה ברטל משדולת הנשים,
ורד מדר מתנועת 'אחותי' תנועה פמיניסטית מזרחית,
רותי גור בשני 'כובעים – גם שייכת ל'אשה לאשה' תנועת נשים חיפאית; וגם לעמותה להעצמה כלכלית לנשים,
שירי רגב-מסלם מתנועת 'איתך' – משפטניות למען צדק חברתי למען נשים מוחלשות מעמד בישראל, המעניקה יעוץ משפטי חינם לנזקקות לכך.
יהודית אופנהימר מ'קול האישה' – ארגון פמיניסטי ירושלמי
וחיותה דויטש מ'קולך' פורום לנשים דתיות.
כל אחת מהמשתתפות מייצגת תנועת נשים חשובה, שיש לה ייחוד ותפקיד במקום שבו היא פועלת.
מטרתו הראשונה של המושב הזה היא להכיר טוב יותר את התנועות השונות הקיימות, לאפיין ולהבין את ייחודה של כל אחת מהן ולהכיר את תחומי פעולתה ומשימותיה.
מטרה נוספת היא - לדון בשאלה העקרונית של הקיום הנבדל של תנועות נשים רבות ושונות במדינת ישראל. ראשית, להבין את הסיבה לריבוי התנועות, ולאור 'תעודת הזהות' של כל תנועה לשאול מה בתנועות האחרות מצדיק את הקיום הנבדל. שנית, לשאול האם הפרוד הזה מועיל או מזיק לעניין הפמיניסטי? ולבסוף – לשאול האם ניתן לעשות עבודה משותפת או להגדיר מטרות ומשימות משותפות למרות הנבדלות.

רב-שיח בנושא: הסכמי קדם נישואין – סיכוי וסיכון

משתתפים: תניא ציון (יו"ר), הרב דוד בן זזון (ישיבת הקיבוץ הדתי), טו"ר רחל לבמור (קולך), ליאורה מינקה (אמונה)

הסכם קדם-נישואין הוא מעין כתובה מודרנית שנועד להגן על בני הזוג, ובמיוחד על האישה, מפני סרבנות גט. זוגות נכנסים לחופה בהתרגשות רבה ובציפיה לחיים מלאים באהבה ושמחה אך החיים הם לא תמיד צפויים. יותר ויותר אנשים בחברה הישראלית מבינים שחשוב לחתום על הסכם שרלוונטי לימינו ועשוי למנוע ניצול עתידי של הגט ככלי לסחבת, סחטנות ונקמנות בשעת משבר.

לא תמיד יודעים - איך בדיוק פועל הסכם קדם נישואין? מה התוקף שלו? איך מתיישב ההסכם עם ההלכה ועם המשפט הישראלי? כיום מתנהל דיון ער הן בין אנשי הלכה, והן בקרב הציבור עצמו לגבי עתידם של הסכמי קדם-נישואין. האם זהו הפתרון הראוי לבעיית סרבנות הגט? האם זהו הפתרון היעיל והישים ביותר? מהו הנוסח הטוב ביותר להסכם כזה – מבחינה הלכתית, משפטית וערכית?
גם בקרב מי שמאמין בחשיבותם של ההסכמים, יש שחוששים ומהססים מלחתום על ההסכם ערב החופה. נשמעים הסברים שונים להיסוס זה - "זה לא רומנטי"... "זה חשוב, אבל לי זה לא יקרה"..., "יש כל כך הרבה מה לתכנן לפני החתונה, לא הספקנו"..., "מה, את לא נותנת בי אמון?"...

במהלך רב השיח נבחן מה עומד מאחורי טענות אלו וכיצד ניתן להתמודד איתן. נבחן את הביקורת על ההסכמים ואת טענות התומכים בהם – מבחינה הלכתית וחברתית. כמו כן נציג את המתרחש כיום בשטח מבחינת חתימה על ההסכמים, הלכה למעשה.

דגש יושם על ה"הסכם לכבוד הדדי" שמומלץ על ידי קולך לחתימה, ויוסבר מנגנון הפעולה של הסכם זה.

רב שיח בנושא "נשיות וגבריות- דיאלוג וגבולות"

מטרת הרב שיח הינה לבחון הבניה חברתית חדשה של הגדרת "הנשיות" ומתוך כך התייחסות לקשר וליחסים בין גברים לנשים בחברה בעלת ערכים דתיים ומודרניים.
נעשה זאת דרך הצגת שלושה פרוייקטים ש"קולך" הובילה בשנתיים האחרונות, שהמשותף להם הוא הניסיון להצביע על מסרים תרבותיים נפוצים ביחס לתפקידים של נשים בחברה, במוסדות חינוך ובקהילה, ביחס לגופן של נשים ולתפקידן בזוג ובמשפחה מתוך מטרה לבחון אותם ולהציע להן חלופות.
הפרויקטים המוצגים בפאנל מבקשים להבנות מודל נשי היוצר דיאלוג אחר ביחסים בזוג , במשפחה ובחברה. הדרך להשיג את המטרה נעשית בכלים חינוכיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.
הצגת שלושת הפרויקטים במליאה פורסת בפני הציבור הרחב משנה סדורה של הארגון בנושא תוך שימוש בדרכי פעולה מגוונות להשגת השינוי החברתי. בכך יש עוצמה רבה הן במסר החברתי והן בנוכחות בשדות פעולה שונים בו זמנית.
הפרויקט הראשון הוא הפרויקט של קבוצה שכתבה תוכנית לימודים בנושא מחשבת ישראל: "מגדר ומשפחה ביהדות". התוכנית א מציגה קריאה פמיניסטית של טקסטים בהגות ובמחשבה היהודית תו ך שימת דגש על ההבניה המגדרית המצויה בטקסטים אלה וניסיון להציע מודל ראוי בעיצוב הזהות הנשית,הגברית והיחס בינהם על-פי המחשבה היהודית.
הפרויקט השני הוא תוכנית גוונים- תוכנית העוסקת בנושאים של גוף, מגדר, מיניות ויחסים בין נשים וגברים מזווית ראיה יהודית רחבה. התוכנית עוסקת ביצירת תודעה חיובית לגוף, לנשיות ולמיניות, וליחסים בין המינים כחלק מחיבור אינטגרטיבי של גוף ונפש.
התוכנית שמה דגש על עיסוק בנושאים של גוף ומיניות מתוך המקום הבריא ולא הפתולוגי.העיסוק בנושא של פגיעה מינית נעשה רק לאחר פיתוח תודעה חיובית לגוף, למיניות ולנשיות. בדרך זו אנו שואפות להעצמה של המשתתפות, בכדי להפחית את תחושת האשמה וחוסר האונים מול פגיעות מיניות.
הפרויקט השלישי של הארגון שיוצג בהקשר זה הוא כתיבת הקוד האתי לרבנים ולאנשי ציבור ותקנון בנושא מניעת הטרדה מינית למוסדות חינוך.
לפני שנתיים הוקם פורום של רבנים , אנשי ציבור ופעילות בארגוני נשים שמטרתו המוצהרת לטפל בתלונות על הטרדה מינית המתרחשות בתוך הקהילה הדתית ועל-ידי סוכניה המובהקים.
ארגון "קולך" הוביל בתוך הפורום מהלך של כתיבת שני מסמכים "הקוד האתי לרבנים ואנשי ציבור המקבלים תלונות על הטרדה מינית" ו"תקנון למניעת הטרדה מינית במוסדות חינוך דתיים" . מטרת שני המסמכים היא להוציא קריאת כיוון לציבור הדתי היוצאת מתוככי הממסד הרבני המכירה בהיקף התופעה ומגלה מוכנות לטפל בה באומץ לב ובגילוי ציבורי. המסמך הראשון מחייב בראש ובראשונה את חברי הפורום עצמם ומטרתו למנוע תופעות של הכחשת והשתקת תלונות שהיו נפוצות במקומותינו. הוא יוצר מחויבות מוחלטת של רב היודע על תלונה להביא לבירורה המלא. המסמך השני הוא יישום החוק למניעת הטרדה מינית המחייב כל מוסד חינוכי להתאים תקנון הקובע כללי התנהגות בין מורים לתלמידות, על מנת למנוע תופעות של הטרדה מינית. ארגון "קולך" קרא לפורום לגלות מנהיגות ולכתוב את התקנון עבור מוסדות החינוך. בכך יש הצהרה חברתית היוצאת גם מפיהם של רבנים כי זהו נושא שצריך לקבל ביטוי פומבי בשיח הציבורי . ההשתתפות בפורום חשפה את הקשיים הרבים העומדים בפני רבנים להכיר בתופעה ולטפל בה לאור היום ולא בחדרי חדרים. יש לקוות ששני המסמכים הם תחילתו של הדיאלוג ולא סופו.
בפנל נציג את הפרוייקטים ונבדוק מהם התנאים המאפשרים דיאלוג?
מה תפקידו של הדיאלוג עם האחר בעיצוב הזהות העצמית?
כיצד ניתן לקיים דיאלוג מפרה ומכבד מבלי לוותר על הזהות העצמית?
מה תפקידם של הגבולות ביצירת חיבור נכון עם האחר?
מהם הגבולות והמיגבלות של קולך כאירגון בעל זהות עצמית ברורה וייחודית?
מהם התהליכים המתרחשים עם יציאת האירגון לפעילות בטריטוריות חדשות?
מהו התפקיד שממלאות הלכות הצניעות בעיצוב הזהות הנשית והגברית והיחסים בין המינים?
מהו היחס בין הלכות הצניעות לבין החק למניעת הטרדה מינית?

משתתפים:
חנה קהת
הרב אלישיב קנוהל
עו"ד ריקי שפירא
אילת וידר כהן

"המלמד בתו" - לאן הולכת המהפכה?

 מושב מליאה יו"ר שירה ברויאר

במאה השנים האחרונות היינו עדים למהפכה משמעותית בתחום לימוד התורה של נשים. המקדימים, יציינו את ראשיתה של המהפכה בראשית המאה העשרים כששרה שנירר הקימה את "בית יעקב", בית הספר הדתי הראשון לבנות שראה את חובתו בלימוד תורה והשכלה לבנות ישראל. אחרים יראו את ביטויה העיקרי של המהפכה בעשורים האחרונים; בהקמתן של המדרשות ללימוד גמרא לנשים, בבנייתן של מוסדות המכשירות יועצות הלכה וטוענות רבניות המתמודדות בבתי הדין הרבני.
יש הרואים בעצם פריצתן של נשים אל עולם התורה כעיקרה ותכליתה של המהפכה, אך אפשר, ואולי אנו מחוייבים לראות בפריצה זו רק שלב ראשון בלבד.
במליאה ננסה לברר לאן הולכת המהפכה? לאן היינו רוצים שתלך. האם השתנה משהו מהותי בלימוד התורה בעקבות כניסתן של נשים לעולמה של תורה? האם צמחה מנהיגות נשית דתית חדשה בעקבות מהפכתן הלמדנית של נשים?

המרצים במושב זה יתמודדו עם שאלות אלה ואחרות:
הרב פרופ' דניאל שפרבר, הלמדניות של היום יהיו הפוסקות של מחר
הרבנית מלכה בינה, בית המדרש של היום – מנהיגות נשית מחר
הרב ד"ר נעם זהר, נשים ותלמוד תורה: ההכרח בשיויון חובות
פרופ' חנה ספראי, פיתוח המודעות המגדרית בלימוד הגמרא בעקבות כניסתן של נשים לבית מדרש.