לפניכם מספר תקצירים של מושבים ביום הראשון לכנס קולך. נשמח לראותכם בשני הימים של הכנס.

"כדבר איש אל רעותו"-דיאלוג והבנה או נתק? - מושב מליאה.

יו"ר: ד"ר עליזה לביא

עמותת קולך - פורום נשים דתיות נוסדה לפני כשבע שנים ( 1998) מתוך רצון משותף ללכד נשים-דתיות לקהילת נשים, לפעול , מתוך שיג ושיח משותף, להעלאת המודעות הציבורית והאישית ולקידום מעמד האשה הדתית-יהודית בקהילה הדתית ובחברה הישראלית.

בשנתיים האחרונות - מאז הכנס הקודם (2003) - עברנו דרך ארוכה. פעלנו להשגת מטרות משותפות, קדמנו יוזמות שונות והעלנו נושאים לסדר היום. לעיתים, הדברים נדונו לראשונה בקול אמיץ, רם וברור. גם אם לעיתים פגענו, עוררנו כעסים ואווירת חשד בקרב ההנהגה הרוחנית והקהילה הדתית - הרי שמעשינו נבעו בראש ובראשונה מתמיכה חברתית בנשים - בבחינת "לא תעמדי על דם רעותך". ארגון קולך גדל והתפתח ללא הכר. המעגלים המתרחבים, ההימנעות של אלו האחרים, התגובות הקיצוניות שעורר הארגון מאהדה רבה ועד מיאוס והשמצה הביאו אותנו לבדק בית. הרהורים ומחשבות להם הקדשנו זמן רב.

במחשבה לאחור ובראיה קדימה אנו מבקשות לרתום את כוחותינו ומאמצינו ולהביא לדיאלוג מזין ופורה בין קולך לבין הקהילה הדתית והחברה הישראלית.

במליאה נבקש לתרגם לחיי יום יום את כותרת הכנס: קולך עם הפנים לקהילה. נשמע מגוון דעות על מיצוב קולך בקהילה הדתית, נשוחח על החשדות בעניין "טוהר המניע", על עולמם של רבנים בישראל 2005, על חששם ועל השינוי המיגדרי המתדפק על דלתם. האם יתקיימו תנאים בהם יתקיים דיאלוג בין תלמידי חכמים לנשות הלכה? או שאנו לקראת נתק מוחלט.

המרצים במושב זה ינסו לבחון את האתגר: ארגון קולך, הקהילה הדתית והחברה הישראלית.

פרופ' זאב ספראי - המנהיג רואה לאיפה העגלה נוסעת - קופץ עליה ואומר אחרי!

מלכה פיוטרקובסקי - שיח הלכתי מוביל – דיאלוג מפרה בין תלמידי חכמים ונשות הלכה!

הרב יובל שרלו - דיאלוג בין קולך לבין הרבנות!

דוד לנדאו - תפקידם הממתן של החרדים במציאות הישראלית.

טו"ר רבקה לוביץ' - דיאלוג עם ביה"ד ברובד הגלוי והסמוי.

"להקדים רפואה" – תכניות החינוך לחיי אישות.

מנחה משתתף-הרב ד"ר בנימין לאו.

במושב זה אנו נבקש להתבונן ביחסה של החברה הדתית אל הגוף, מן ההיבט העיוני ועד למשמעות החינוכית. "מאחורי הקלעים" של מושב זה מסתתרת התודעה שיש בחברה הדתית מבוכה ובלבול בהגדרות יסוד של היחס לגוף (בעיקר כנוגד את הרוח).

חברי המושב יבררו את השורשים הרעיוניים של יחס חז"ל לגוף, הן ביחס להתייחסות האדם לגופו, הן ביחס ליחסים בין איש לאשתו.

נקודת המוצא היא העובדה שיש בעולמה של ההלכה מקורות לא זניחים המחנכים את האדם להסתיר את גופו בכל מצב. הלכות צניעות שבשולחן ערוך (אורח חיים רמ) מרחיבים ביותר את הנקודה הזו ומעצימים ביותר את החינוך לפיו המעשה הגופני אינו חלק מעולמו הרוחני של האדם. לעומת גישה זו, ישנה גישה, שמבחינת עומקה ושורשיה אינה נופלת במאומה מהגישה הראשונה, המחנכת את האדם להסתכל אל גופו בעינים פקוחות. הטיפול בגוף ובצרכיו לא מתפרש כהכרח אלא כזכות ומצווה.

גם היחס למעשה המיני מתברר בשני אופנים אלו: האם יש לחנך לחיי בושה והסתרה או לחיי העמקה ופתיחות.

חלקו הראשון של המושב יעסוק בהיבטים הרעיוניים, מתוך מקורות חז"ל וההלכה. חלקו השני של המושב יעסוק בהיבטים החינוכיים ויציע תכניות לימוד לחיי משפחה בחברה המודרנית.

משתתפים: הרב ד"ר יהודה ברנדס הרב איתמר חייקין גב' שולמית כסלו

רב שיח- צה"ל והשירות לאומי : עובדות ,סיכונים קשיים

יו"ר: הרב אהד טהרלב ראש התוכנית הישראלית במדרשת לינדנבאום (ברוריה)

משתתפות:

הגב' יפה גיסר - בת עמי

גב' יפעת סלע - "עמותת אלומה"

הגב' ד"ר בוורלי גירבץ -מנהלת לשעבר התיכון הדתי לבנות אולינה דרוטשילד, מכון מנדל

הגב' רנית בדאי היימן - מוזיאקה ,דת חברה ומדינה

הגב' ד"ר חגית הכהן וולף- מוזיאקה ,דת חברה ומדינה

תקופת השירות הלאומי והצבאי הינה תקופה משמעותית בה מתרחש תהליך עיצוב זהותה הנשית והדתית של הבת. לאחר שהבת יוצאת ממסגרת התיכון ומסתיימת תקופה בה היא היתה ילדה ותלמידת בית ספר, מעתה מתחילה תקופת ביניים הכוללת שירות למדינה ואף לימודים גבוהים. חלקן של הבנות יבנו את ביתן העתידי מיד לאחר השירות או בסמוך לשירות וחלקן ידחו זאת לתקופה מאוחרת יותר ויתחילו בלימודי מקצוע לקראת עתידן. לאופן ההתמודדות של הבת בתקופת השירות עם המשימות והאתגרים המוטלים עליה, ישנה השפעה מכרעת על הצביון הרוחני והאישי של הבת, על הדרך בה תבנה את עתידה ועל בחירת בן הזוג.

במהלך המושב לאחר שהמתדיינים ונציגי הגופים השונים יציגו בפני הקהל מחקרים ונתונים על הבנות הדתיות בתהליכי קבלת ההחלטות שלהן ועל הגורמים המשפיעים על החלטותיהן וכן דיווח מה קורה בשטח כיום במסלולי השירות השונים, ננסה להגדיר לעצמינו מהו הצביון הרוחני והאישי של הבת שאנו רוצים להצמיח לאחר השירות? במה תורמים המסלולים השונים של השירות הלאומי והצבאי בתהליך עיצובה וזהותה של הבת הדתית?

נדון בסיכונים ובקשיים של הבת המשרתת במסלולים אלו ובדרכים בהן המערכות השונות מתמודדות עם קשיים אלו. פעמים סיכונים וקשיים אלו פוגעות קשה בבת, אם במישור הנשי ואם במישור הדתי/תורני. האם "הצר שווה בנזק המלך" ? האם המסגרות השונות המלוות את הבת הדתית במהלך שירותה אכן עושות את מלאכתן נאמנה?

 "והיא שופטה את ישראל" מנהיגות נשים – כיוונים ומחשבות

מושב מליאה

יו"ר: פרופ' טובה כהן

מנהיגות דתית של נשים מוכרת ביהדות כתופעה חברתית-דתית וכנושא בשיח האורתודוכסי המודרני רק בשנים האחרונות; במשך רוב שנות ההיסטוריה היהודית זאת תופעה כמעט בלתי-קיימת. אמנם גם כיום מנהיגות דתית נשית עדיין מוגבלת למספר לא גדול של נשים, אך ראוי לשים לב לתהליך שאנו נמצאים בעיצומו: נשים מתחילות להתמקם בעמדת מנהיגות דתית והן תואמות את קני-המידה המרכזיים של "מנהיג דתי": הן מובילות קבוצה לשם השגת מטרות דתיות משותפות ובעלות השפעה מוסרית ודתית רבה עליה. את סמכותן הן שואבות מכוח סגולותיהן הדתיות - יראת שמים וידיעת התורה. נערות ונשים ההולכות בעקבות מנהיגות אלה רואות בהן דגם התנהגות להבניית זהותן כנשים דתיות. בשעת הצורך - אליהן יפנו לבירור בעיותיהן הדתיות והמוסריות.

במליאה נבקש לבחון את התופעה של מנהיגות דתית של נשים, תוך שאלת שאלות משמעותיות לגביה: האם יש ייחוד למנהיגות דתית של נשים? האם המנהיגות הדתיות ההולכות ומתעצמות ביכולתן הלימודית אינן בסכנה של התנתקות מקהל נשים הנמצא במרחק אחריהן? מה ההשפעה של התופעה על העולם הדתי כולו ובפרט על הגברים?

המרצים במושב זה ינסו לבחון את מקומה, אופייה ותפקידה של ההנהגה הנשית כיום:

א. ד"ר תמר אלאור, ידע הוא כוח, לְמה?

ב. חנה קהת, האם אפשרית הנהגה מסוג אחר?

ג. פרופ' אבי רביצקי, מנהיגות דתית נשית כ"קורקטיבה" למנהיגות דתית גברית

ד. רחל קרן, לבחינת התנהלותה של המנהיגות הדתית הנשית