בג"צ הוגש בנוגע לפסילת גיורים

השופטים נתנו צו על תנאי וקבעו כי על היועמ"ש לנמק בתוך 90 יום מהיכן שאבו ביה"ד הרבניים את הסמכות לפסול גיורים של בתי הדין המיוחדים לגיור.

2009-05-28

מרכז צדק לנשים,  ארגון קולך - פורום נשים דתיות ובשותפות עם ארגוני נשים נוספים הגישו בג"צ

ביום שלישי 18-5-08 התקיים דיון בבג"צ בשתי עתירות שהגשנו בנוגע לפס"ד בעניין גיור. הדיון והפסיקה היו מוצלחים מאד.

השופטים נתנו צו על תנאי וקבעו כי על היועמ"ש לנמק בתוך 90 יום מהיכן שאבו ביה"ד הרבניים את הסמכות לפסול גיורים של בתי הדין המיוחדים לגיור. בימ"ש העליון מבקש  בזאת לא רק לפתור את עניינן הספציפי של העותרות אלא גם לדון בשאלת המקרו של הסמכות כאמור. כמו כן נתן בג"צ צו ביניים למחוק את שמותיהן של העותרות וילדיהן מרשימת פסולי החיתון. הסיקור התקשורתי היה רב והתפרסמו כתבות וידיעות רבות בערוצי התקשורת השונים בעניין.

האם הדיינים דוחים את סמכות הרב הראשי?

בשבוע שעבר נערך דיון ראשון בבג"ץ בעניין הפסיקות של בית הדין הרבני, שהטילו ספק ביהדותן של שתי עותרות וילדיהן. נראה שבכוונתם של שופטי בית המשפט העליון לעשות סדר בנושא הכאוב של הטלת ספק של בית דין רבני בגיורי בית דין מוכר אחר. הגם שהיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד הרב שמעון יעקובי, רמז שניתן לפתור את הדברים באופן ספציפי לגבי המקרים המדוברים, ולסגור את העניינים, נראה שהשופטים סבורים כי מתפקידם לקבוע דברים ברורים ברמה המערכתית. שהרי אם לא כן, כדברי השופט רובינשטיין, לא פתרנו את הבעיה ברמה העקרונית ועשויים להגיע לפתחינו עוד תיקים רבים.

 יעקובי נתבקש על ידי בית המשפט להביע את עמדתו. בניסיונו לשכנע את בית המשפט כי אל לו להתערב בנושאים הדתיים הנתונים לבית הדין הרבני, עשה יעקובי ניתוח מעניין והסביר: בשנים הראשונות של המדינה התעסקו בשאלה "מיהו יהודי", מאוחר יותר נדרשו לשאלה "מיהו גר" וכעת השאלה העומדת על הפרק היא "מיהו גר אורתודוכסי".

 דבריו של יעקובי משקפים באופן הפשוט ביותר את דעתם של החרדים, ושל חלק מדייני בתי הדין הרבניים, על גיוריהם של הרב דרוקמן ושל כלל בתי הדין המיוחדים לגיור המנוהלים על ידי הרבנים הציונים. לדעתם - אלו אינם גיורים אורתודוכסיים!

 אמירה זו היא תמוהה ביותר, לא רק משום ההיכרות האישית שלנו עם דמותו וגדולתו של הרב דרוקמן, אלא מאחר שהרב הראשי הוא החתום על כל תעודות הגיור של הרב דרוקמן ושל כל בתי הדין המיוחדים לגיור. כלומר הרב הראשי הוא בעצם הקובע כי בתי דין אלו כשרים. אם כן, עולה שחלק מן הדיינים אינם מכירים בסמכותו של הרב הראשי להחליט מהו בית דין כשר. בכך קוראים הדיינים, והיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, תיגר על הרב הראשי לישראל. זהו לב ושורש העניין.

הרצון של החרדים לקבוע כללים אחרים לגבי גיור הוא מובן. למה לא? יש להם מערכת כשרות משלהם, קהילות אחרות ומערכת חינוך אחרת. מדוע שיקבלו את הגיורים של הזרם הדתי המרכזי במדינה? ואכן, אין לי כל התנגדות שיקימו החרדים לעצמם בתי דין, ושיידחו כל מי שלא עבר גיור אצלם. הבעיה היא שהם אינם פורשים הצידה לעשות זאת. צודקים. למה להם להקים בתי דין משל עצמם, אם הם יכולים לעשות את אותו הדבר תחת הדגל של מדינת ישראל? מבחינתם זה הרבה יותר יעיל.

 ומהי דעת המדינה?

נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עינת גולומב, שהגישה חוות דעת עוד קודם לדיון, התחמקה באופן מביך מלהביע עמדה בנושא העקרוני של ביטול גיור של בית דין שנעשה בבית דין מוכר אחר. היא קבעה כי הנושא סבוך, ואין טעם להיכנס אליו מאחר שדינו של פסק הדין הנדון להתבטל ממילא בשל

פגמים מהותיים שנפלו בו. הנשיאה השופטת ביניש דחקה את נציגת היועמ"ש לפינה והורתה לה להגיש את חוות דעתה גם בעניין המהותי של ביטול גיור.

 "מה כאן מורכב?" שואלת עו"ד סוזן ווייס, המייצגת את שתי העותרות, "המדינה חייבת לעשות סדר ולהביא לכך שבית הדין יכבד תעודת גיור שקיבלה אישור של הרב הראשי, עם חותמת של הרבנות הראשית. לא ייתכן שיד ימין תסתור את מה שיד שמאל עושה. אנחנו חיים במדינה מוסדרת ולא בקהילה שבה כל דיין או רב מחליט לעצמו ולקהילתו".

 בצאתנו מן הדיון שאלה אחת העותרות: "אז מה איתי? אני יהודיה או לא?" היה קשה לענות על השאלה הזאת, וראיתי שסוזן מתחילה לדמוע, ועונה. "אני חושבת שאת יהודיה. אני מניחה שכמעט כל מדינת ישראל חושבת שאת יהודיה. הרבה מאוד רבנים חושבים שאת יהודיה והיו מוכנים לחתן אותך, אבל עוד לא גמרנו להסדיר את העניין באופן סופי".

 רבקה לוביץ', היא חברת קולך,  טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390