רעידת אדמה בדיני משפחה בישראל

כארגוני נשים עלינו להתאחד ולצאת מיד במאבק נגד הצעת חוק מסוכנת זו,  העשויה להרע עוד יותר את זכויותיהן של נשים בדיני נישואין וגירושין בישראל. החלק בהצעה הקובע כי תביעות נזיקין בין בני זוג יהיו בסמכותו הייחודית של ´בית הדין הרבני´ ויידונו לפי דין תורה,  פוגע גם בנשים שחתמו על הסכמי ממון והסכמי קדם נישואין.

2009-05-28

רעידת אדמה בדיני משפחה בישראל - בעקבות הצעת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים

ביום שני (25.5.09) התקיים בכנסת  דיון מיוחד בהרחבת סמכויות 'בתי הדין הרבניים'. הדיון נערך 'בוועדה למעמד האישה' (בראשותה של ח"כ הגב'  ציפי חוטוולי), בעקבות כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ, ע"י הכתב יאיר אטינגר. הכתבה חשפה את העובדה שטיוטת חוק בנושא זה,  מונחת על שולחנו של השר נאמן. לשכת השר ניסתה אמנם להכחיש את העניין ולומר שאין דברים בגו,  אולם בכתבת המשך הבהיר הכתב,  כי אכן קיימת טיוטה של  הצעת חוק בנושא זה,  שהועברה על ידי 'הנהלת בתי הדין הרבניים' ללשכת השר, כדי להכין הצעת חוק ממשלתית.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות 'בתי הדין' שיקנה לה סמכות, על כל סכסוך הנובע מהסכם הגירושין שאושר על-ידי 'בית הדין'. המשמעות היא שכל סכסוך שיהיה בין בני הזוג בעתיד, לאחר הגט יהיה בסמכותו הבלעדית של 'בית הדין הרבני'.

חלק זה של ההצעה בא בעקבות בג"ץ שניתן בשנת 2006 שקבע שאם התגלע סכסוך בענייני רכוש, בין בני הזוג לאחר תום הליך הגירושין, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניין. עתה, בהצעת החוק החדשה, מבקשים בתי הדין הרבניים להרחיב את סמכותם מעבר לענייני נישואין וגירושין ולהחיל אותה גם על כל סכסוך רכושי שיתגלע בין בני הזוג לאחר הנישואין.

החלק השני של ההצעה  אף חמור  יותר. הוא קובע כי תביעות נזיקיות בגין סרבנות גט יהיו בסמכותו הבלעדית של בתי הדין הרבניים ויידונו לפי דין תורה.  'בתי הדין הרבניים' מבקשים להכניס תיקון זה לחוק בעקבות תביעות נזיקיות שהגישו מסורבות גט בבתי משפט אזרחיים.  תביעות אלו הניבו פיצויים גבוהים,   ומה שחשוב יותר,  גרמו למתן גט מיידי ע"י הבעל. 'בתי הדין הרבניים' רואים בכך התערבות בהליך מתן הגט וטוענים שיש בכך סכנה ל - 'גט מעושה' כביכול משום שהבעל נותן את הגט לכאורה מתוך פחד מתביעת הנזיקין ולא מרצון חופשי.

בדיון שנערך בוועדה למעמד האישה, הכחיש תחילה עו"ד שמעון יעקובי, - נציג הנהלת 'בתי הדין הרבניים', את העובדה שקיימת טיוטה של הצעת חוק. רק לאחר לחץ מצד הנציגות של ארגוני הנשים שהשתתפו בדיון,  צצה לה לפתע הצעת החוק.

בניסיון למזער נזקים הציג עו"ד יעקובי את ההצעה כהצעה מינורית שנועדה למנוע טענות של 'גט מעושה' ו'גט מוטעה'. אולם פרופ' רות הלפרין קדרי העומדת בראש מכון רקמן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן,  הבהירה בדיון שהצעת החוק היא בגדר רעידת אדמה בדיני המשפחה בישראל. כאמור הצעת החוק מרחיבה את סמכותו של 'בית הדין' לשאר עניינים אזרחים וסכסוכים בתוך המשפחה שכיום לא נתונים כלל לסמכותו. שנית, הצעת החוק מונעת כלי חשוב כנגד סרבני גט -תביעות נזיקין שהוכחו ככלי יעיל לסיום הסכסוך בין בני הזוג.

ד"ר עמיחי רדזינר, מומחה למשפט עברי אף הוא מן הפקולטה למשפטים בבר-אילן, הציג בפני הוועדה פסיקות  חדשות בבית הדין הרבני בשנים האחרונות לפיהן נפסלים גיטין למפרע בטענה שהם ניתנו בטעות. פסיקה זו ניתנת בתיקים בהם לאחר מתן הגט הלכה האישה לבית משפט לענייני משפחה ותבעה בשם הילדים הגדלת סכום המזונות, מעבר לסיכום שהיה בין בני הזוג סמוך למתן הגט. טענת ה'גט המוטעה' מבוססת על טענת הבעל שאומר כביכול: הסכמתי לתת גט רק על סמך זה, שסכום המזונות הוא כפי שנקבע בהסכם בינינו ולא יותר.  ד"ר רדזינר הצביע על כך שפסיקות אלה נטולות כל בסיס הלכתי וזאת בשל שני עניינים: 1. טענת הבעל כי הוטעה אין לה על מה שתסמוך כיוון שכל עו"ד מתחיל אליו פונה הבעל לקבלת יעוץ יודע לומר לו כי אין בהסכם שיעשה עם אשתו כדי למנוע ממנה לתבוע בשם הילדים הגדלת מזונות לאחר מתן הגט. 2. אף כשמעיינים בדברי הפוסקים 'גט מוטעה' הוא מושג אחר לחלוטין בהלכה ולא ניתן למצוא פוסקים מקובלים בתחום שיקבעו שתביעה להגדלת מזונות הילדים הופכת את הגט למוטעה.  יתרה מכך, ד"ר רדזינר הצביע על כך שהדיינים ב'בית הדין הרבני' מסתמכים בעניין זה על פסיקות חריגות ולא מקובלות וכן מפנים בפסקי הדין לפוסקים שאומרים את ההיפך הגמור ממה שהם קובעים בפסק הדין. כמו-כן 'בית הדין הרבני' פוסק במקרים רבים שמדובר ב'גט מוטעה' אף כשהבעל בעצמו לא העלה כלל טענה זו בבית הדין.

ח"כ מולה וחה"כ זוארץ הביעו את תדהמתם מטיוטת הצעת החוק ואת הסכנות שהיא טומנת לזכויות נשים בישראל ולזכויות אדם בכלל

תמונה עגומה זו שהציג ד"ר רדזינר ממחישה עד כמה מסוכן להרחיב את סמכויות 'בתי הדין הרבניים' שמוטים בפסיקותיהם נגד נשים ולא מהססים אף לבטל גיטין שכבר ניתנו.

בדיון שהתקיים בכנסת נכחו ח"כ מולה וח"הכ זו ארץ. שניהם הביעו את תדהמתם מטיוטת הצעת החוק ואת הסכנות שהיא טומנת לזכויות נשים בישראל ולזכויות אדם בכלל. השר נאמן לא הופיע לדיון. הוא שלח את עוזרו האישי שטען כי מדובר בהצעה לא מגובשת וכי השר זימן את ארגוני הנשים על מנת לשמוע את עמדתן. לאחר שכל ארגוני הנשים מחו על כך שלא זומנו כלל לפגישה, הגיעה באורח פלא מיד עם תום הדיון בוועדה, הזמנה לפגישה בלשכת השר. והמשך יבוא....

כארגוני נשים עלינו להתאחד ולצאת  מיד  במאבק נגד הצעת חוק מסוכנת זו,  העשויה להרע עוד יותר את זכויותיהן של נשים בדיני נישואין וגירושין בישראל. יש לשים לב לכך שהחלק בהצעה הקובע כי תביעות נזיקין בין בני זוג יהיו בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני ויידונו לפי דין תורה  פוגע גם בנשים שחתמו על הסכמי ממון והסכמי קדם נישואין. הצעת חוק זו לוקחת את מעמדן של הנשים,  כמה צעדים אחורה, במערכת החוקתית של מדינת ישראל.  וכפי שציינה פרופ' רות הלפרין קדרי אנחנו המדינה היחידה שמבקשת להרחיב את סמכויות הדין הדתי במקום לצמצם אותו כפי שנעשה עכשיו, אפילו במדינתנו השכנה ירדן. אני מנצלת במה זו, כדי לקרוא לכל הנשים והציבור הנאור בישראל להתגייס למאבק בהצעת החוק.

ריקי שפירא, היועצת המשפטית של ארגון "קולך", מנהלת הקליניקה לזכויות נשים מכללת שערי משפט