"מגילת רות - כמו אקורדיון שעושה מנגינה מן המלא והריק" (י.עמיחי)
גילי זיוון
על שתי נשים אבודות שהצליחו למלא את ריקנות חייהן על ידי הנתינה ל"אחרת". נשים שמלמדות אותנו את סוד ההתמלאות גם כשנדמה שהכל אבוד.
על שתי נשים אבודות שהצליחו למלא את ריקנות חייהן על ידי הנתינה ל"אחרת". נשים שמלמדות אותנו את סוד ההתמלאות גם כשנדמה שהכל אבוד.
אפשר לומר כי משה נולד פעמיים - ביציאתו מרחם אמו ובמשייתו ממי היאור. לידתו של משה מסמלת את ראשית שחרורו של עם ישראל מידי מצרים, שחרור שבא אל סיומו בקריעת ים סוף. בכניסה למעמקי הים כאשר המים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם של בני ישראל הם מביעים אמון רב במשה, במנהיגם.
בעולם היהודי ישנם כמה מוטיבים של ספירה. ספירת העומר, שבעה נקיים, שבעת אבלים, עשרה אנשים למניין, מחצית השקל, עשר הספירות בקבלה ועוד. נורית גזית על סיומה של ספירת העומר ולקראת חג השבועות.
באחת המסורות לסיפור ההתחבאות של רשב"י במערה, נאמר שרשב"י חש לא בטוח כי "נשים דעתן קלה". כיצד להתייחס למימרה זו ולמימרות הדומות לה?
ראש חודש כחג של נשים התפתח בתקופה של גלות עם ישראל, ולכן כאשר אנו מאמצות אותו כחג גם בתקופה של קוממיות לאומית, מוטל לפתחנו אתגר נוסף – להיפרד מן הזיהוי של נשים ולבנה, ולברר מה הקשר שלנו לחמה דווקא.
עבור דמויות התנ"ך הליכה היא משמעותית לא פחות מהיעד הסופי, ואולי אף יותר.
מן הפסוק הנזכר יכול להשתמע כי "העם" הנזכר שוב ושוב בפרק י"ט שבספר שמות אינו אלא ´עם הגברים´: "ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה". האם הנשים אינן בכלל העם? ביני לבין עצמי, אני נזכרת בפסוקים הנאמרים בספר דברים בהקשר למצוות הקהל: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף...".
על אסתר קיילנגולד, חיילת דתית שהשתתפה ונהרגה בקרב האחרון על העיר העתיקה בתש"ח.
מדרש רבה למגילת רות מלמד אותנו את המסר החשוב של המגילה.
"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם אֶכָּבֵד" - הוּא אֲשֶׁר-דִּבֵּר וְעוֹד הִבְטִיחַ - / קְדֻשָּׁתוֹ - דַּוְקָא בַּקְּרוֹבִים אֵלָיו לְהַרְאוֹת וּבְיָד חֲזָקָה, בִּיסּוּרִים, לְהַכְרִיחַ - / עַל-כֵּן, אֳלֹהֵינוּ, ´עַל-מָוֶת´ אֲהֵבְנוּךָ - הֻשְׁמַדְנוּ, הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ כְּצֹאן לַטֶּבַח!"
מאמר על בתי התוספת ומקורותיהם מתוך "השמיעיני את קולך", ספר העשור ל"קולך".
מה היה מתרחש אילו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן ולהיפגש בדרך בין פרס לבית לחם? ד"ר אורית אבנרי מהרהרת בפגישה הדמיונית בין שתי נשים ייחודיות בתנ"ך.
בקטע פרשני אנונימי שפורסם מכתב יד עמד המחבר על זיקה בין היבטים הקשורים בנעמי וברות, על פי המתואר במגילת רות, לבין מזמור אשת חיל, החותם את ספר משלי.
רבקה גינתון-ברנר מביאה את ליל הסדר כמופת של חווייה לימודית
לכבוד חג שבועות כמה מדרשי-שיר בהשראת מגילת רות.
הזמנה לחידוש מנהג שורשי: הנחת דג זכר למרים
שלומית פיאמנטה על הפן הפחות נחגג של חג הפסח - מועד הכניסה לארץ ישראל.
גיבורת הקינה שנקרא בתשעה באב משולה לאישה בודדה, הבוכה על גדולתה שאבדה. מדוע בחרו נביאי ישראל לתאר את יחסי האל וישראל כיחסים בין אשה ובעלה? ד"ר גילי זיוון שואלת האם אפשר היה ליצור דימוי הפוך.
ד"ר חנה פנחסי, חוקרת מדרש איכה, דנה באגדת חורבן אודות רבן גמליאל ושתיקתו אל מול פעולות כוחניות של תלמידיו, וההשלכות לימינו אנו.
אלול- חודש האהבה
ישנה אמרה מוכרת בשם ר' ישראל סלנטר, כי באלול אפילו הדגים שבים רועדים מאימת יום הדין. גם אמירת הסליחות ותקיעת השופר מוסיפים לאווירת הפחד הכללית, בבחינת "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?". תקופה זו נתפסת כקודרת, מצומצמת ומיוסרת, שבה כל המרבה להתענות ולסגף עצמו, הרי זה משובח.