טקס מעבר לגירושין

מאת ד"ר רבקה בן-ששון

ביום מתן הגט בשעה מוסכמת מתאספות 10 חברות קרובות של הגרושה, על פי בחירתה.

רצוי שהפגישה תיערך בבית פרטי, עדיף בבית הגרושה, ואם לא – אצל אחת מחברותיה. אפשרות פחות רצויה – בבית קפה או מסעדה.

השולחן יהיה ערוך לסעודה בסגנון של סעודת הבראה או סעודת הודיה, על פי בחירת הגרושה. אפשרות פחות פורמלית היא ישיבה במעגל, לא סביב שולחן.

קריעה

בתחילת הטקס הגרושה קורעת את הכתובה, אם היא נמצאת, או את תעודת הנישואין או כל חפץ אחר לפי בחירתה. בקריעה זו או בהסרת כיסוי הראש היא מסמלת את סוף התקופה הקודמת, ואת התנפצות החלום להקים בית, ואת שברו של הבית עצמו.

נטילת ידיים

לאחר הקריעה שאותה יכולה הגרושה ללוות בדברים, היא נוטלת ידיים. אחת החברות מביאה לה את הנטלה, כמו בסדר פסח. נטילת הידיים מסמלת את היציאה ממעמד בית הדין ואת סיום תהליך הגט.

הדלקת נרות

כל אחת מהנשים תדליק נרות המסמלים דברים שונים. כל אחת מהנשים המדליקות תאמר מה הנרות מסמלים בעיניה.

סיפור

אם הגרושה רוצה היא מספרת על הגט, על רגשותיה ועל חששותיה.

כאן ניתן לקרוא פרקי תהלים לפי בחירה: על מצוקת הנפש, על תחושת הבגידה, על התקווה לעתיד טוב יותר, או על דברים אחרים המשמעותיים לגרושה, כמו הודיה על השחרור שציפתה לו.  

תפילות לגרושה

א אלוקי
אלוקי הסודות הכמוסים הקטנים, אלוקי המחשבות והכוונות
אלוקי השירים שאנו מאלתרים ופורטים על הפסנתר
אלוקי
תן לי את הכוח להמשיך לכאוב ולאהוב
נטע בי עוצמה להתחדשות
סייע בידי להוציא את הכוחות המופלאים שנטעת בי מהכוח אל הפועל
תן לי את הכוח להתקיים ממה שיש, ובכך לא להתבייש,
תן לי את הרצון להתנער מכל חטא
סייע בידי להתרומם ולהרים אתי את פרחי הקטנים
ולראות כל אחד מהם כמיוחד
תן לי את הכוח להתבונן בחיים בזוית שונה וקצת אחרת
תן לי את היכולת לשאוב ממך כוח
סייע בידי לראות את הטוב בלבד
במקום בו אני נמצאת
אלוקי, מודה אני לפניך ריבון כל המעשים

ב הוריני ה’ דרכך
ונחני באורח מישור
זכני לעבוד אותך
בלב שלם
פתח לי דרכך
סלולה מעומק לבי
להיבנות ולמצוא את
משוש ליבי
ואהבת אמת
נקיה וראויה
ברוב חסדך
לבנין שלם בתןך עמי.

ניתן לשיר מתפילת "לכה דודי": מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה רַב לָךְ שׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחֲמוֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה. הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי עַל יַד בֶּן יִשַי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשׁי גְאָלָהּ. הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי עוּרִי עוּרִי שׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה’ עָלַיִךְ נִגְלָה לא תֵבוֹשׁי וְלא תִכָּלְמִי מַה תִּשׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ. וְהָיוּ לִמְשׁסָּה שׁאסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ יָשׂישׂ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה

השמעת השיר של שרית חדד, 'שמע ישראל', או כל שיר אחר ההולם את האירוע.

ברכת "שהחיינו" על בגד או על פרי חדש – מתוך תחושת הודיה או כדי להתעודד

הסעודה

תלֻווה בנגינה ושירה, ותכלול:

חלה עגולה – הצורה העגולה היא מסממני האבל, והיא מציינת מחזוריות והתחדשות

גפן ותאנה – רומזים לחזרה לישיבה בבית – "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"

רימון או דג – רומז לפריון רוחני ו/או גשמי

תמר או מיני מתיקה אחרים – להמתקת האבל או כסמל למתיקות שתשרה. מעתה אפשר לאכול עוגה או מנה אחרת בצורת לב שתסמל את האהבה העתידית

אתרוג – כסמל לדעת, כדי ששוב לא תיעשה טעות בתחום הזוגי

יין – כוס של ברכה. כל אחת מהחברות תברך את הגרושה על כוס היין.

דוגמה לברכה השקיבלתי מחברה:

"בחרתי להביא הערב ענבין המסמלים מספר דברים:

ראשית – הענבים נמנים בין הראשונים משבעת המינים שזה מעיד על חשיבותם וייחודם.

שנית – צורת הפרי, העשוי אשכולות אשכולות, יכולה לסמל את החוזק שיש בקבוצה כשמתגבשים יחד בודדים שיש להם מכנה משותף. האשכול מראה את החשיבות והתרומה שנותנת כל אחת עם היחוד שלה – לצורה החדשה והיפה שנוצרת.

שלישית – ענפי הגפן נראשים מתים ויבשים כל החורף ופתאום מפתיעים בלבלוב ופריחה באביב ובקיץ, המסמלים צמיחה חדשה ופריחה שיכולה להיות גם את נראה ומורגש שהכל נגמר.

רביעית – ישנן מספר דרכים בהן ניתן להכין ולאכול ענבים. הפשוטה ביותר – הפרי כמו שהוא. דרך אחרת – לאחר שהשמש הלוהטת מכה על הפרי במשך הרבה ימים ומיבשת אותו – במקום להתקלקל ולהרקב – הענבים הוכים לצימוקים טעימים ובריאים. דרך נוספת – ניתן לדרוך על הענבים, למעוך אותם, "להוציא להם את המיץ" וגם לאחר "התעוללות" זו, יוצא מן הפרי יין – שהוא משקה חשוב מאוד שעולה ברמתו על הפרי עצמו, וזוכה אפילו לברכה מיוחדת משלו. מכאן, גם לאחר מכות מפשיות וטראומה, ניתן להתגבר ועם הזמן לפרוח מחדש ואף ללמוד מן הטעויות, לצמוח מן המצב ולעלות ולהיות אשה גדולה יותר..."

לסיום

ניתן ללכת לאחר הטקס, לבד או בחבורה, לטבילה במקווה, ולטבול שלוש פעמים: פעם אחת – לציון חתית העבר, פעם שנייה – לציון מעמד ההוה ופעם שלישית – למען העתיד. או גם לתת צדקה תוך התכוונות לאותם סמלים:  גמילה מן העבר, בקשה לחיזוק בהווה ולעיד טוב יותר.

נספח: מבחר שירים לבחירה - 

למדני אלוהי / לאה גולדברג 

האיש שלבו פרח מתוק / זלדה

התאוררות / אסתר שקלים

כפרות / אסתר שקלים

לא עוד אשא שמך לשוא / אסתר שקלים

תיאור מפורט, אישי מאוד, של רעיון טקס המעבר ויישומו בצורה וברוח שונה מהמוצעת כאן, שאוב גם הוא ממקורות היהדות, ניתן למצוא בספר של רוחמה וייס "מתחייבת בנפשי – קריאות מחויבות בתלמוד", עמוד 113-124.