חופש פולחן בכותל - מאבק של כל הנשים

דמיינו שיום אחד תוצב עמדת בדיקה בכניסה לעזרת הגברים שבכותל המערבי וכל מתפלל יעבור בדיקה שתוודא שהוא עוטה ציצית הקשורה כהלכה ושהתפילין שלו כשרות. בנוסף לכך, יוצב שלט הקובע שאסור להתפלל "תפילה לשלום המדינה" וכל סידור שבו מופיעה תפילה זו וכן תפילת "מי שברך לחיילי צה"ל" יורחקו מהעזרה. עו"ד ניצן כספי שילוני, ממרכז צדק לנשים, מסבירה מעט על המאבק הנשי על הכותל. 

דמיינו שיום אחד תוצב עמדת בדיקה בכניסה לעזרת הגברים שבכותל המערבי וכל מתפלל יעבור בדיקה שתוודא שהוא עוטה ציצית הקשורה כהלכה ושהתפילין שלו כשרות. בנוסף לכך, יוצב שלט הקובע שאסור להתפלל "תפילה לשלום המדינה" וכל סידור שבו מופיעה תפילה זו וכן תפילת "מי שברך לחיילי צה"ל" יורחקו מהעזרה. או אולי תרחיש אחר: גבר שאינו מגדל זקן בספירת העומר ייאסר עליו – באמצעות חוק – לשמש כשליח ציבור. קשה לדמיין מציאות כזו. אנחנו רגילים כל כך שחופש הדת וחירות הפולחן של גברים יהודים הם זכויות שמוגנות במרחב הציבורי במדינת ישראל ואיש לא יערער על זכויות אלה, ולא יבקש לבחון את אדיקותם של הגברים או כוונותיהם. האם ראיתם פעם ששירה, ריקודים ותקיעה בשופרות של חסידי ברסלב הופרעה על ידי מתפללים ליטאים?
כאשר מדובר בחופש הדת והפולחן של נשים בכותל המערבי- הרב הממונה על הכותל והמקומות הקדושים ניצב כשומר הסף בפני כל פרקטיקה שאינה מתיישבת באופן מדויק עם הדרך שבה תפילה של אישה צריכה להתנהל. על פי דעתו של הרב כמובן. וכל מקרה של סטיה מפרקטיקה זו נאסרת על ידי הרב הממונה על הכותל באמצעות הכוח שמדינת ישראל העניקה לו. רבים יודעים שנשים אינן מורשות לקרוא בתורה ברחבת הכותל על פי נהלים שקבע הרב הממונה על הכותל. למעשה, הקריאה בתורה נמנעת מנשים באמצעות שני נהלים שהטיל הרב הממונה על הכותל: האחד, הוא איסור על העברת ספר תורה מעזרת הגברים (שם נמצאים מעל למאה ספרי תורה שהם רכוש המשרד לשירותי דת) לעזרת הנשים, והשני הוא נוהל כתוב האוסר על הכנסת ספרי תורה פרטיים לכותל. הנוהל האחרון חל הן על גברים והן על נשים, ואולם בהקדמה לנוהל נכתב מפורשות שמטרתו למנוע תפילה של נשים שאינה "כמנהג המקום, וממילא גברים עושים שימוש בעשרות ספרי התורה המוצבים בעזרת הגברים. חשוב להדגיש שמישטור תפילות הנשים לא נגמר שם: קבוצות של נשים שמבקשות להתפלל בקול רם בעזרת הנשים מושתקות על ידי עובדי הכותל, רב הכותל התבטא בעבר שידאג למעצר של אישה שתגיד קדיש יתומה. באופן דומה, נשים אינן מורשות להדליק חנוכייה בטקס המרכזי בחג החנוכה ברחבת הכותל. כל אלה הן דוגמאות לפרקטיקות הלכתיות הכל כך נפוצות בקהילות שלנו – מדוע הן אסורות במרחב ציבורי ובמקום הקדוש ליהודים וליהודיות? אם אני הכרעתי באופן הלכתי ואישי שאני בוחרת להשתתף בקריאת התורה באופן אקטיבי – מדוע המדינה - היהודית והדמוקרטית - אוסרת עליי את הבחירה הזו? התשובה כבר נרמזה: חופש דת של נשים היא אינה זכות שמוגנת כיום על ידי מדינת ישראל, ומכאן שהמצב בכותל הוא לא סוגיה שפוגעת רק בזרמים הלא אורתודוכסים ומעניינת רק את נשות הכותל. המצב בכותל הוא סוגיה מגדרית שמשפיעה על כל אישה מתפללת.
יש עוד לומר שתפיסת העולם של הרב הממונה על הכותל ביחס לתפילתן של נשים נותנת את אותותיה גם בכל הקשור לתנאים הפיזיים הירודים שלהן זוכה תפילתן של נשים בכותל: גודלה של עזרת הנשים הצפופה, הגבהת ואיטום המחיצות וגם – תופעה של השנים האחרונות: הצבת שמשיות המגנות מפני השמש הקופחת בעזרת הגברים בלבד. חשוב להבין עוד שכדי למנוע מנשים את חופש הפולחן שלהן באופן הרמטי מאבטחי הכותל הונחו לבצע בדיקה מדוקדקת בגופן ובחפציהן וכן הותקנו תקנות ייחודיות. כל ההתנהלות המשפילה כלפי נשים בכותל הביאה את "מרכז צדק לנשים", בראשות ד"ר סוזן ווייס להגיש עתירה לבג"ץ לפני כשנה בשם קבוצת "תפילת נשים בכותל" וארגון "קולך" שהצטרף לאחרונה, בבקשה לבטל את אותן תקנות מפלות. לשמחתנו הרבה, לפני כשבועיים העניק בית המשפט העליון צו המורה למדינה להבהיר מדוע נשים אינן מורשות להתפלל בכותל כדרכן, וכן ניתן צו שמורה לרב הכותל להפסיק את הבדיקות הגופניות בנשים. אנו מקוות שבסוף הדרך תתקבל סוף סוף הכרה בזכויותיהן של נשים לשוויון ולחופש דת, גם במקום המקודש.
חשוב להבהיר שהמצב שבו פקידי דת משתמשים בכוח של המדינה כדי לדכא את חופש הדת של נשים היא מציאות שכיחה בישראל, שחורגת מסוגיית ההתנהלות בכותל (רק לשם ההמחשה: במשך שנים התרחשה ומתרחשת פגיעה בחופש הדת של נשים – בלבד - במקוואות, בבתי העלמין ועוד). ואולם דומה שדווקא באזור המקדש, ברחבת הכותל, ההתנהלות הזו מגיעה לכדי אבסורד. הקב"ה ראה את מקום המקדש כבית תפילה אוניברסלי, כפי שנאמר בישעיה: "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". כל העמים מוזמנים ליטול חלק בעבודת ה', ומדוע ייגרע חלקנו?