הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש יצאה לאור לאחרונה.
להלן פתח הדבר של ההגדה וכמה מדרשים לטעימה.

דוד שפרבר טוען שיש כוח רב בפרקטיקה הניאו-אורתודוקסית, שאומרת ומקיימת את מה שהיא אינה מאמינה בו כלל וכלל. שפרבר מציע להמיר מחיקה וצנזור במודעות להקשר היסטורי ולמקום שממנו נובעים הדברים. כך, לדבריו, הופכים המקורות מבעיה לאתגר.

לצורך שיקום מעמדם הפוליטי והדתי של היהודים כלל חזון אחרית הימים ביהדות אשכנז חזות קשה של יום דין, שבו ישפוט האל את האומות המשעבדות את ישראל. הגורל הקשה המצפה לנוצרים באסכטולוגיה היהודית-אשכנזית עשוי להסביר את הקישור שנעשה בהגדות האשכנזיות בין ציור ביאת המשיח לפסוקי "שפוך".

מה היה טיבו של ליל מכת בכורות? באיזה אופן פרעה חיפש את משה? כיצד התרחשה הגאולה? לפרשת בא

האם מצוות "והגדת לבנך" היא חד כיוונית? כיצד ניתן לגאול את סיפור יציאת מצרים? אביטל כהן-ברנר מבקשת לרענן את השיח של סיפור יציאת מצרים. 

ימי הולדת, הן של אדם, הן של מוסד והן של אומה, הם זמן לחשבון נפש: מה עשינו עד כה ומה עוד נותר לעשות? זהו, אמנם, זמן לחגוג ולהתגאות על הישגים קיימים, אך בו-בזמן גם לסמן הישגים נוספים ולחתור אליהם. כך, כאמור, עולה גם מהפיוט "דיינו", אותו אנו קוראים מדי שנה בליל הסדר.