לומדי ולומדות הדף היומי פגשו את הסיפור לפני כמה ימים. דניאל פוירשטין מבקש לקרוא בו קריאה חדשה.
על הבדלים בין אנרגיה גברית לאנרגיה נשית ועל עשית שלום ביניהם.

בדברי האמורא הארצישראלי רבי תחליפא דקיסרין מובעת התפישה כי ניסיון העבר הורה ולימד כי רק בשעה שהדיבור האלוהי יהיה במועד בו-זמני ובאורח ישיר אל הנשים כאל הגברים, קיים יהיה סיכוי שקיומה המעשי של התורה יהיה בה-במידה בעל תוקף מחייב, לכל הפחות מנקודת ראותם של מקבלי הצו ונמעניו.

מדרש רבה למגילת רות מלמד אותנו את המסר החשוב של המגילה.

לכאורה הסתיים סיפור העקדה בכי טוב. העוקד והנעקד שבו בשלום. ואולם מבין המדרשים מבצבץ ועולה גם קול אחר. מדרשים אחדים אינם מאפשרים לקורא להתרווח אל סופו הטוב של הסיפור. שרה פרידלנד בן ארזה מתבוננת במדרשים העוסקים בתגובתה של שרה לעקדה. 

סיפור המילדות בגאולת מצרים  מהוה תיקון לשיעבוד האישה בעקבות החטא בגן העדן. גאולת מצרים בכללה היא אופציה לסדר עולמי חדש המבוסס על חברה שבה שולט הצדק.

ד"ר חנה פנחסי, חוקרת מדרש איכה, דנה באגדת חורבן אודות רבן גמליאל ושתיקתו אל מול פעולות כוחניות של תלמידיו, וההשלכות לימינו אנו. 

לצורך שיקום מעמדם הפוליטי והדתי של היהודים כלל חזון אחרית הימים ביהדות אשכנז חזות קשה של יום דין, שבו ישפוט האל את האומות המשעבדות את ישראל. הגורל הקשה המצפה לנוצרים באסכטולוגיה היהודית-אשכנזית עשוי להסביר את הקישור שנעשה בהגדות האשכנזיות בין ציור ביאת המשיח לפסוקי "שפוך".

חז"ל דרשו את שמה של אסתר כפי שדרשו שמות מקראיים רבים. גישות אלה לפרשנות שמה של אסתר מכילות פרשנויות שונות של המגילה. למעשה, בתוך משמעויות שמה של אסתר ניתן למצוא את תמציתה של המגילה. אסתר- לשון סתר, נעלם, מסתורי

לא המספר ארבע לבדו מקשר בין האמהות לכוסות הגאולה של ליל הסדר. סקירה מעניינת המתארת את ההשוואה דרך זוויות שונות, מהמהר"ל ועד השל"ה

חוברת המדרשים ודברי התורה על ההגדה של פסח, אשר נכתבה על ידי כותבות שונות. זמינה עכשיו להורדה באתר קולך. 

מרד – האם טוב או רע הוא? האם אדם שאינו מסכים למסגרות המקובלות  יכול להביא כליה או חידוש והצלה?
קשה לשייך את המושג מרד למהות טובה או רעה, והיסטוריית  בני ישראל על גלגוליה הינה הראייה לכך.

לאחרונה חיברה ד"ר יעל לוין נוסח של מדרש חדש בעל אופי אקטואלי, אשר דורש כתובים מהפרק החמישי של מגילת איכה, ומסב אותם על מאורעות אקטואליים שחוו ושחוות נשים במדינת ישראל בשנים האחרונות. 

בבואנו לדון בדמותה של מרים, נדמה כי יש לבחון את אופייה על יסוד מכלול רחב של מקורות, ויש להתרחק מהסקת מסקנות על יסוד עיון במקורות בודדים בלבד. עד היום טרם נקבצו אל מקום אחד כל האזכורים של מרים המצויים בספרות הבתר-מקראית, כפי שנעשה למשל, בפרשת העקדה ובנושאים שונים אחרים.

הצעה לסדר לימוד לעילוי נשמתה של מרים הנביאה

כל אחת מאיתנו נמצאת באחת מתקופות חייה בהצטלבות של זמן ומקום, שמחייבת לקחת אחריות לחיינו ולאירועים סביבנו. לעיתים מעורבות זו מחוייבת ביחס לכלל ולהיסטוריה. מדרש אישי על מגילת אסתר.

בפיוטי פסח המוכרים נעדר חלקן של הנשים. יעל לוין כ"ץ מציעה תוספת לפיוט הידוע ´ויהי בחצי הלילה´ המבוססת על מקורות מדרשיים ואחרים. ומזכירה את פעלן של אמותינו בתהליך יצירתו וגאולתו של עם ישראל.

כנגד אמונותיהן הנפסדות של האלילות והנצרות הפרידה התורה בין לידה לא-לוהות. הקב"ה אינו מת, אבל הוא גם לא נולד. לא המוות לבדו עומד בניגוד לרעיון הבורא הקיים לעד, אלא השתלשלות הדורות כולה, לידה ומיתה כאחת, עומדת בסתירה לנצחיותו יתברך.

מה היה קורה אם משה היה נכנס עם בני ישראל לארץ ישראל? האם הם היו מגלים עצמאות ונלחמים או ממשיכים להתלונן? ואיך כל זה מתקשר ליחסי הורים וילדים? רחל שרנסקי דנציגר במדרש משלה לפרשת ואתחנן

מקומם של מוטיבים ומטפורות של לידה וסיפורי הולדת שונים בסיפור יציאת מצרים.

לעיוני במקורות בנושא "ירושלים של זהב" נודעה המשכיות. לקראת כנס קולך התשיעי (תשע"ה).