אפשר לומר כי משה נולד פעמיים - ביציאתו מרחם אמו ובמשייתו ממי היאור. לידתו של משה מסמלת את ראשית שחרורו של עם ישראל מידי מצרים, שחרור שבא אל סיומו בקריעת ים סוף. בכניסה למעמקי הים כאשר המים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם של בני ישראל הם מביעים אמון רב במשה, במנהיגם.
"ותתצב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ..." - התייצבות, אחריות, אחווה וסולידריות, דעה עצמאית וידיעת התורה, והסתכלות לרחוק...אז כן, כנראה שהן היו מצטרפות.
מאמר על בתי התוספת ומקורותיהם מתוך "השמיעיני את קולך", ספר העשור ל"קולך".
הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש יצאה לאור לאחרונה.
להלן פתח הדבר של ההגדה וכמה מדרשים לטעימה.
מרים הנביאה מוזכרת בפתיחת ספר שמות, אולם קיימת שתיקה באשר לפועלה בהמשך תקופת השעבוד. עם זאת, אפשר לקבוע כי בשעה שהובילה את הנשים במעמד שירת הים, היה מקומה כמנהיגה שמור לה.
בתורה אנו קוראים "וגר לא תונה ולא תלחצנו". לדעת ההלכה מדובר באיסור אונאת גר צדק. מהפשט עולה כי הכוונה היא גם לזר, שכן לא גרי צדק היינו במצרים כי אם זרים המתגוררים שם ועל כן נראה שיש חובת הימנעות מאונאת גר הנוגעת לכל זר המתגורר בתוכנו, אם כי היא אינה באותו תוקף של איסור אונאת גר צדק.
רבקה גינתון-ברנר מביאה את ליל הסדר כמופת של חווייה לימודית
סיפור המילדות בגאולת מצרים מהוה תיקון לשיעבוד האישה בעקבות החטא בגן העדן. גאולת מצרים בכללה היא אופציה לסדר עולמי חדש המבוסס על חברה שבה שולט הצדק.
הזמנה לחידוש מנהג שורשי: הנחת דג זכר למרים
שלומית פיאמנטה על הפן הפחות נחגג של חג הפסח - מועד הכניסה לארץ ישראל.
לצורך שיקום מעמדם הפוליטי והדתי של היהודים כלל חזון אחרית הימים ביהדות אשכנז חזות קשה של יום דין, שבו ישפוט האל את האומות המשעבדות את ישראל. הגורל הקשה המצפה לנוצרים באסכטולוגיה היהודית-אשכנזית עשוי להסביר את הקישור שנעשה בהגדות האשכנזיות בין ציור ביאת המשיח לפסוקי "שפוך".
127 מדינות כנגד 127 שנותיה של שרה.
בשלושה חגים שבהם נטלו הנשים חלק משמעותי בהתהוות הנס, פסקו חז"ל כי חיוב מצוות החג חל גם על הנשים. למרות היותן פטורות, בדרך-כלל, ממצוות שהזמן גרמן
לא המספר ארבע לבדו מקשר בין האמהות לכוסות הגאולה של ליל הסדר. סקירה מעניינת המתארת את ההשוואה דרך זוויות שונות, מהמהר"ל ועד השל"ה
מה היה טיבו של ליל מכת בכורות? באיזה אופן פרעה חיפש את משה? כיצד התרחשה הגאולה? לפרשת בא
לפי ההלכה היהודית, הנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. כלל זה ישים בכל המצוות המעשיות, אולם כטבעם של כללים, גם לו יש יוצאים מן הכלל. לפרשת שמות
חוברת המדרשים ודברי התורה על ההגדה של פסח, אשר נכתבה על ידי כותבות שונות. זמינה עכשיו להורדה באתר קולך.
הנשים, ההגדה והזיכרון. הנשים, כי החג נישא על יכולתן לנהל את ההפקה המורכבת הזאת, של ריכוז המשפחה סביב השולחן, כמה דורות וגם שובל של זיכרון. זיכרון הטעמים של מאכלי החג, של הסבתות והאמהות, זיכרון הבגדים והנעלים החדשים זיכרון הבית המתהפך על פניו כדי לגרש כל חמץ.
מרד – האם טוב או רע הוא? האם אדם שאינו מסכים למסגרות המקובלות יכול להביא כליה או חידוש והצלה?
קשה לשייך את המושג מרד למהות טובה או רעה, והיסטוריית בני ישראל על גלגוליה הינה הראייה לכך.
