ראש חודש כחג של נשים התפתח בתקופה של גלות עם ישראל, ולכן כאשר אנו מאמצות אותו כחג גם בתקופה של קוממיות לאומית, מוטל לפתחנו אתגר נוסף – להיפרד מן הזיהוי של נשים ולבנה, ולברר מה הקשר שלנו לחמה דווקא.

"מהעבר האחד מוצגים האבות - מושאי הערצה והזדהות, מהעבר השני אנו, נושאי סיפור יחודי, מי שבנו עצמם וזכו להישגים ניכרים בתוך ומתוך השכול והיתמות. בתווך - האמהות, שנשאו בעיקר הסבל, היגון והנטל הכבד שהותיר החלל שנפער עם נפילת כפר עציון בקרב ועם החורבן האישי שבא עליהן".

במסגרת תקופה זו של ספירת העומר המסמלת את התהוות ישראל לעם, בין יציאת מצרים של ימי הפסח לבין הפיכתנו לעם במעמד הר סיני בחג השבועות, אנו מציינים גם את יום הפיכתנו לאומה עצמאית במדינת שראל. מגילת העצמאות, שנחתמה ביום זה, קושרת בין היסוד היהודי-דתי לבין היסוד הלאומי של עם ישראל.

חודש אייר על ימי המועד שנתחדשו בו - יום העצמאות ויום ירושלים, מאתגרים אותנו להגות מחדש במשמעות הדתית שבכינונה של מדינת ישראל.