מי היא המשפחה עליה מוטל להגשים את אידיאת הרעות והחסד? מי היא המשפחה שהקהילה רואה אותה כמרכיב הבסיסי של קיומה?

על הסוגיה העיקרית הניצבת כיום בפני תורת ישראל היא היחס ל"אחר". מאמר שנכתב בשנת 2007 ורלוונטי יותר מתמיד גם היום. לקראת פסח שני, המצויין כיום הסבלנות הדתית.

אתן מבקשות לומר שעל החברה הדתית להבין שחיים בתוכה אנשים שונים ונשים שונות שאינן יכולות לחיות, בהיבטים מסוימים של חייהם, על פי דפוסי החיים של רוב הציבור. זהו מצב של קבע, ואתן מבקשות שלא ישפטו אתכן אלא יקבלו אתכן כמות שאתן. לשם כך נדרשת סובלנות וקבלת האחר.

הדברים מורכבים שבעתיים כשמדובר ב´אחר´- ולא פעם ´אחרת´, המאתגרים בהווייתם ובתביעותיהם את מה שנחשב גבול הלכתי מוגדר, ולא משנה אם מדובר באיסור דאורייתא, איסור דרבנן, או מנהג ישראל ונורמות חברתיות דתיות מקובלות.

על פסח שני, המלמד על עניין התחשבות במיעוט - כתכונה אלוהית, ועל בני האדם המחויבים ל"והלכת בדרכיו".
נכתב על ידי תמר גן-צבי ביק ודינה ברמן.

משתי הפרשות - פרשת ´פסח שני´ ופרשת ´בנות צלפחד´ - ניתן ללמוד על הצורך בתורה שבעל פה, מתוך הנחה שהתורה שבכתב אינה מכילה את כל התשובות לכל המצבים.   בתורה שבכתב שהייתה באותו זמן הרי לא הייתה תשובה לשני המקרים החריגים, אך היה ברור שיש צורך לתת תשובה גם למקרים אלו.