עבור דמויות התנ"ך הליכה היא משמעותית לא פחות מהיעד הסופי, ואולי אף יותר.

מן הפסוק הנזכר יכול להשתמע כי "העם" הנזכר שוב ושוב בפרק י"ט שבספר שמות אינו אלא ´עם הגברים´: "ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה". האם הנשים אינן בכלל העם? ביני לבין עצמי, אני נזכרת  בפסוקים הנאמרים בספר דברים בהקשר למצוות הקהל: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף...".

האמפתיה כלפי האישה הנדרשת לרדת בלילה ל"גורן הזר", נובעת מתחושת השיתוף הנשית שבין המשוררת לבין גיבורת השיר. יתר על כן: חשוב למשוררת להדגיש כי המניע היחיד לירידתה של רות לגורן היא השבועה שנעמי השביעה אותה, ולא כל מניע זר.

מה היה מתרחש אילו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן ולהיפגש בדרך בין פרס לבית לחם? ד"ר אורית אבנרי מהרהרת בפגישה הדמיונית בין שתי נשים ייחודיות בתנ"ך. 

לכבוד חג שבועות כמה מדרשי-שיר בהשראת מגילת רות.

אסתר שקלים מציעה פעילות לשבועות למבוגרים ונוער העוסקת בדמותה של רות המואבייה

משיח בן דוד, יצא מפגישתם ומזרעם של רות ובעז, אשר דרך התמודדותם עם הרוע בעולם, אינה לערוך מלחמה ישירה עימו,  מלחמה אשר לא תצלח לבדה, אלא לקחת את החיים, על כל מרכיביהם ולקדשם. לא תוך ויתור על הנאות החיים, אלא דווקא תוך כדי מימושם השלם.

רות הגיעה לבית לחם בשל הקשר למשפחת אלימלך וקבלה את עונשה על מעשיה. לא מן הנמנע שיהיו שיחושו שמחה לאיד בראותם את השפל אליה הגיעה נעמי.  רות היא זרה וחסרת אמצעים, וככזו שייכת לקבוצת מיעוט שהיחס אליה הוא שלילי. זו אחת הסיבות שהתורה מזהירה את העם מפני התעמרות בגר, ביתום ובאלמנה.

כל עוד אנו חיים בעולם התובע מאיתנו לנהל את חיינו שוב ושוב בין פרידות וחיבורים, עלינו ללמוד מנעמי, מרות ומעורפה על פרידות, התחברות, והסתגלות למרות הקשיים

מדרשי שיר לכבוד חג השבועות על החג ועל מגילת רות. 

"כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה" (רות א', י"ב-י"ג) - אביגיל אנטמן במדרשיר לשבועות.

כשאשה מתאלמנת היא מאבדת לא רק את בעלה אלא אף את מעמדה. כשההיררכיה בתוך המשפחה משתנה, מעמדה – לעיתים קרובות – נחלש. ארנה רז על מעמד האלמנה היום ואז. 

לא די בחידוש. התמדתו ועיקשותו של רבי עקיבא, מסירותה ואהבתה של רות, נחישותן של בנות צלפחד ובקשת האמת שלהן - הם מרכיבים הכרחיים וחיוניים עבור אותן נשים המבקשות לתפוס את המקום הראוי להן בבית המדרש, ובעולמה של תורה

באופייה של רות תכונות מנוגדות: מצד אחד היא נחושה ועצמאית, ומצד שני מתקבל הרושם שהיא תלותית וכנועה. ניגודי תכונות אלה באים לידי ביטוי בציורים רבים, כאשר כל אמן בוחר להדגיש את התכונות המשמעותיות מבחינתו.