גיבורת הקינה שנקרא בתשעה באב משולה לאישה בודדה, הבוכה על גדולתה שאבדה. מדוע בחרו נביאי ישראל לתאר את יחסי האל וישראל כיחסים בין אשה ובעלה? ד"ר גילי זיוון שואלת האם אפשר היה ליצור דימוי הפוך.

ד"ר חנה פנחסי, חוקרת מדרש איכה, דנה באגדת חורבן אודות רבן גמליאל ושתיקתו אל מול פעולות כוחניות של תלמידיו, וההשלכות לימינו אנו. 

לאחרונה חיברה ד"ר יעל לוין נוסח של מדרש חדש בעל אופי אקטואלי, אשר דורש כתובים מהפרק החמישי של מגילת איכה, ומסב אותם על מאורעות אקטואליים שחוו ושחוות נשים במדינת ישראל בשנים האחרונות. 

שיר ראשון במחזור 'איכה תחת שער המוגרבים', שנכתב בעשרה באב בקיץ תשע"ב, שהביאה אלינו שרה פרידלנד בן ארזה. 

צום י"ז בתמוז פותח את שלשת השבועות שנקראים בין המצרים. בפועל מעט מאוד אנשים נמצאים ברבדים רוחניים ,שמאפשרים להם לחוות ולהרגיש את החורבן. רבים נמצאים בחיפוש מתמיד של מקור שייתן להם מענה למזון רוחני. נורית גזית מנסה להבין מה קורה כאשר בין המיצרים פוגש את העולם המודרני.

חכמינו אמרו, כי כל דור שאין בית המקדש נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו. ומה על דור החורבן עצמו? האם כל אותו דור אשם? הרבנית עידית ברטוב בוחנת את המדרש המפורסם על קמצא ובר קמצא, ומנסה לעמוד על טיב חטאו של קמצא. 

"תְּחִנַּת הַנָּשִׁים לְבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ" היא יצירה הכתובה בסגנון מדרשי האגדה, ובה תובעות דמויות נשים מקראיות ובתר-מקראיות עד סוף בית שני על סמך זכויותיהן את בניין בית המקדש. התפילה חוברה על ידי ד"ר יעל לוין ומובאת פה בצירוף הסברים, פירושים ומקורות.