?"יוכבד, מרים, בתיה וציפורה - האם היו מצטרפות ל"קולך
הילה אונא
"ותתצב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ..." - התייצבות, אחריות, אחווה וסולידריות, דעה עצמאית וידיעת התורה, והסתכלות לרחוק...אז כן, כנראה שהן היו מצטרפות.
"ותתצב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ..." - התייצבות, אחריות, אחווה וסולידריות, דעה עצמאית וידיעת התורה, והסתכלות לרחוק...אז כן, כנראה שהן היו מצטרפות.
עבור דמויות התנ"ך הליכה היא משמעותית לא פחות מהיעד הסופי, ואולי אף יותר.
מן הפסוק הנזכר יכול להשתמע כי "העם" הנזכר שוב ושוב בפרק י"ט שבספר שמות אינו אלא ´עם הגברים´: "ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה". האם הנשים אינן בכלל העם? ביני לבין עצמי, אני נזכרת בפסוקים הנאמרים בספר דברים בהקשר למצוות הקהל: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף...".
האמפתיה כלפי האישה הנדרשת לרדת בלילה ל"גורן הזר", נובעת מתחושת השיתוף הנשית שבין המשוררת לבין גיבורת השיר. יתר על כן: חשוב למשוררת להדגיש כי המניע היחיד לירידתה של רות לגורן היא השבועה שנעמי השביעה אותה, ולא כל מניע זר.
מרים הנביאה מוזכרת בפתיחת ספר שמות, אולם קיימת שתיקה באשר לפועלה בהמשך תקופת השעבוד. עם זאת, אפשר לקבוע כי בשעה שהובילה את הנשים במעמד שירת הים, היה מקומה כמנהיגה שמור לה.
מה היה מתרחש אילו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן ולהיפגש בדרך בין פרס לבית לחם? ד"ר אורית אבנרי מהרהרת בפגישה הדמיונית בין שתי נשים ייחודיות בתנ"ך.
טאובה חמיטובסקי, חברת הועד המנהל של קולך, מספרת על אירוע השקת הספר הראשון בשפה הספרדית על פמיניזם אורתודוקסי מאת הרבנית אתל ברילקה.
הזמנה לחידוש מנהג שורשי: הנחת דג זכר למרים
פרשת וארא מלאה בהתרחשויות משמעותיות. לשונות הגאולה, משה ואהרון הניגשים אל פרעה, ותחילת מכות מצרים. אולם בין לבין, בתוך תיאור השושלת של משה ואהרון, ישנן שתי נשים המוזכרות בשמן. יוכבד, אמם של אהרון ומשה, ואלישבע - אשת אהרון. מי היא אותה אלישבע? מה אנו למדות עליה מהמדרשים? הרב' אביטל אנגלברג מזמינה אותנו למסע בין המקורות לחיפוש אחר אלישבע.
הציור "אסתר עומדת לפני אחשוורוש" מושפע מקורות חייה של הציירת ארטמיסיה ג´נטילצ´י (המאה ה-17), שחוותה בצעירותה ניצול ואונס, והפכה לפורצת דרך.
נכתב ע"י דינה ספראי, נירה נחליאל וענת קוטנר.
127 מדינות כנגד 127 שנותיה של שרה.
לא המספר ארבע לבדו מקשר בין האמהות לכוסות הגאולה של ליל הסדר. סקירה מעניינת המתארת את ההשוואה דרך זוויות שונות, מהמהר"ל ועד השל"ה
הוגי דעות אחדים במהלך ההיסטוריה התייחסו אל הזהות האנושית בכלל, ואל הזהות הנשית בפרט, כאל מודל קבוע מראש שעל האדם להתאים עצמו אליו. השאלה היא, האם על פי התורה, גדול מגוון התפקידים והזהויות שאישה יכולה לקחת על עצמה כמגוון התפקידים שמציע הקיום האנושי?
כמו במשתה בחצר אחשורוש. גם אצלנו מוזמנות למסיבות ולתוכניות האירוח נשים, להציג את יופיין. במגילת אסתר שני מודלים נשיים להתמודדות עם התופעות המבישות.
דבורה ! (שופטים ג' : "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא והיא יושבת תחת תמר דבורה... ") מה אומרת דבורה תחת תמר דבורה ?
בבואנו לדון בדמותה של מרים, נדמה כי יש לבחון את אופייה על יסוד מכלול רחב של מקורות, ויש להתרחק מהסקת מסקנות על יסוד עיון במקורות בודדים בלבד. עד היום טרם נקבצו אל מקום אחד כל האזכורים של מרים המצויים בספרות הבתר-מקראית, כפי שנעשה למשל, בפרשת העקדה ובנושאים שונים אחרים.
הצעה לסדר לימוד לעילוי נשמתה של מרים הנביאה
כל אחת מאיתנו נמצאת באחת מתקופות חייה בהצטלבות של זמן ומקום, שמחייבת לקחת אחריות לחיינו ולאירועים סביבנו. לעיתים מעורבות זו מחוייבת ביחס לכלל ולהיסטוריה. מדרש אישי על מגילת אסתר.
מחשבות על הרגע בו הפכה אסתר למנהיגה.
משיח בן דוד, יצא מפגישתם ומזרעם של רות ובעז, אשר דרך התמודדותם עם הרוע בעולם, אינה לערוך מלחמה ישירה עימו, מלחמה אשר לא תצלח לבדה, אלא לקחת את החיים, על כל מרכיביהם ולקדשם. לא תוך ויתור על הנאות החיים, אלא דווקא תוך כדי מימושם השלם.