שאלתי היא אישית... אני עתידה להינשא ויש לי מספר שאלות: רציתי לדעת האם יש הקלות בהלכות טהרה לבני זוג שאחד מהם נמצא בצבא וחוזר הביתה לעיתים רחוקות? האם מספיק לקנות מיטה אחת עם שני מזרונים? אשמח לקבל מקורות הלכתיים אם ניתן... תודה מראש!
רינה, שרה, דבורה ויהודית הן ארבע נשים יחידאיות. משותף להן החיפוש ממושך ומתסכל אחר בן-זוג, ותחושה מצטברת של השפלות. המודעות לשעון הביולוגי המתקתק, הביאה אותן לרעיון ולצורך לעשות דבר. ארבעתן בדקו את ההיבטים ההלכתיים, כל אחת מהן נקטה בפתרון שונה.
חגי סרי מציע אחריות שיוויונית מלאה בין בני הזוג כבסיס לשמירת ערך המשפחה.
בלהה קריצר אריכא ממייסדות קבוצת אדוות על המאבק והרבה על הניצחון וחגיגות הניצחון במאבק המקוואות.
יש קשיי התמודדות של הגרוש/ה עם המצב החדש, לא רק בביתה פנימה, אלא גם כלפי חוץ. בניגוד למקרה של מות אדם קרוב מאד לאחר הלוויה, "יושבים שבעה" מקיימים סממנים אחרים של אבל, אין בגירושין, המלווים ברגשות קשים של פרידה, ניתוק ועצב, שום השתתפות בחברה הממוסדת.
השוואה בין הזוגיות בשיר השירים לבין תפיסות פסיכולוגיות מודרניות לגבי זוגיות בשלה.
דמיינו שיום אחד תוצב עמדת בדיקה בכניסה לעזרת הגברים שבכותל המערבי וכל מתפלל יעבור בדיקה שתוודא שהוא עוטה ציצית הקשורה כהלכה ושהתפילין שלו כשרות. בנוסף לכך, יוצב שלט הקובע שאסור להתפלל "תפילה לשלום המדינה" וכל סידור שבו מופיעה תפילה זו וכן תפילת "מי שברך לחיילי צה"ל" יורחקו מהעזרה. עו"ד ניצן כספי שילוני, ממרכז צדק לנשים, מסבירה מעט על המאבק הנשי על הכותל.
כנגד אמונותיהן הנפסדות של האלילות והנצרות הפרידה התורה בין לידה לא-לוהות. הקב"ה אינו מת, אבל הוא גם לא נולד. לא המוות לבדו עומד בניגוד לרעיון הבורא הקיים לעד, אלא השתלשלות הדורות כולה, לידה ומיתה כאחת, עומדת בסתירה לנצחיותו יתברך.
מקומם של מוטיבים ומטפורות של לידה וסיפורי הולדת שונים בסיפור יציאת מצרים.
כניסה למערכת נישואים מהווה את אחת ההחלטות המשמעותיות בחיינו. על השאלות החשובות באמת שרבים מאתנו זונחות/ים: מה הן המשמעויות של הנישואים?
במה חשיבותה של ברית המילה? מצוות ברית המילה הוזכרה כבר בפרשת לך- לך, מדוע מוזכרת שוב? מה המיוחד במספר השמיני?
דווקא בשיא האושר, רגע לפני החתונה, החלטנו לפרק את כל המוקשים העתידיים בדרך ולהתעמת עמם חזיתית. לבוא ולפתוח את כל הבעיות שעלולות לצוץ בעתיד ולדון בהן כשהחיוך והאמון עדיין על שפתינו. בקיצור - החלטנו לחתום על הסכם קדם נישואין. נשמע לי הכי הגיוני בעולם לדבר על דברים קשים כשאנחנו עדיין באופוריה. ליישב את המחלוקות כשאנחנו בשיא האחדות ופחות או יותר מסכימים על הכל ברוח טובה. בקיצור, לדבר כשהלבבות עדיין מרצדים בתוך אישוני העין.
כן, דווקא עכשיו, כשאני לגמרי בטוחה שבעזרת השם אחיה לנצח נצחים עם האיש היקר שלצדי. עכשיו, כשאני עסוקה בחלומות על הבית שנקים, על הנדנדה בחצר ליד עץ הלימון שבה ישחקו הנכדים העתידיים שלנו - זה הזמן המתאים ביותר לדון גם במחלוקות ובדברים שאיננו מסכימים לגביהם.
כשחיפשתי תבנית להסכם שכזה בין בני זוג, גלשתי באינטרנט וניסיתי למצוא נוסח שאוכל להזדהות עמו. כל הסכמי הממון למיניהם נראו לי מאוד פרקטיים וחסרי רגש, ובכל מקרה פחות מתאימים לי, מאחר שאינני אוליגרכית ואין לי חשבון בנק מנופח שצריך לאבטח רגע לפני החתונה. מה גם שפחות מטריד אותי איך יחולק הרכוש המשותף בינינו.
בין שלל ההסכמים הקיימים באינטרנט נתקלתי ב"הסכם לכבוד הדדי" מיסודו של ארגון קולך, שחובר על ידי הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור. טוב שיש מי שחשב על הנשואים שבדרך. לפני הכל, לכדו את תשומת לבי שורות הפתיחה של ההסכם: "הואיל והאיש והאישה הסכימו ביניהם להינשא בחופה וקידושין כדת משה וישראל, והואיל והם מתכוונים לנהוג כבוד אחד כלפי משנהו וליישב חילוקי דעות ביניהם בהגינות ובדרכי נועם, והואיל ובני הזוג הסכימו להשתית את חיי נישואיהם על יסודות של אהבה, אחווה, שלום, שוויון, כבוד, התחשבות, הגינות ואכפתיות הדדיים". עם פתיחה שכזו אי אפשר שלא להסכים.
ההסכם לכבוד הדדי כולל בתוכו סעיפים רבים הנוגעים להסכמה משותפת במקרה שבו בני הזוג חלילה יחליטו להיפרד בעתיד. אבל אנחנו הוספנו לו את תיאום הציפיות שלנו להווה. בין כל בני זוג ישנם פערים בהשקפה או באופן ההתבוננות על החיים. טרחנו לעבור נושא נושא ולבחון היכן יש לנו חילוקי דעות, ובאילו מקומות אנחנו מוכנים לבוא זה לקראת זה ולהיפגש באמצע. את ההבנות המשותפות הוספנו להסכם הכללי.
באשר להמשך, לא רק שאין מה להתרגש מלדבר על תרחישים של פרידה עתידית חס וחלילה. להפך, בעיניי חובה על כל זוג להגדיר מראש מה יקרה אם החבילה תתפרק בצער רב יום אחד. לפי הסטטיסטיקה כל זוג שלישי בישראל מתגרש. במקרים רבים התהליך מגיע להתכתשות ממושכת בין בני הזוג. כמה צער ועוגמת נפש ניתן היה למנוע אילו אנשים היו מוכנים להתעמת עם המציאות הרבה לפני, כשהם עדיין ברוח טובה ובשמחה ולא תחת כעס, מתח, ומלווים בעורכי דין שמייעצים עצות אחיתופל כדי לקבל עמלה. בהסכם יש סעיפים רבים שמטרתם למנוע גירושין, כמו הסכמה על תקופת צינון או מגשר – כל הדרכים למנוע מזוג לפרק את החבילה מתוך דחף רגעי.
אני מאחלת לעצמי שלעולם לא אהיה חלק מהסטטיסטיקה הזו. שאם אחד מכל שלושה זוגות צפוי להתגרש - אני אהיה בשניים האחרים. ויש את כל הסיבות הטובות שאכן כך יהיה.
עכשיו, כשניסחנו את ההסכם, ואני יודעת שיש תיאום ציפיות מלא בכל תחומי החיים ביני לבין בחיר לבי, אני רגועה ושקטה. אני יודעת שגם אם חלילה יום אחד נרצה ללכת איש - איש לדרכו - הדבר ייעשה בנועם, בדרך ארץ ומתוך כבוד הדדי. אחרי שניסחנו את החוזה אני פנויה להתחיל את העבודה על בניין הבית. עכשיו אפשר לחשוב בנחת על השמלה, על החופה, אם לחגוג בערב או בבוקר, מי יהיה הרב, כמה אורחים נזמין. עכשיו, כשהלבבות פועמים בקצב אחיד, אפשר בהחלט לצאת לדרך חדשה.
לפרשת מצורע.
סופי (שם בדוי) היא עגונה כבר למעלה מעשר שנים. בעלה נטש אותה ואת ילדיהם המשותפים בשנת 1996 וברח לארה"ב.
אחד מהנושאים שידוברו ויידונו בכנס ´קולך´ השמיני, הינו: "לפרות, לרבות ולהישאר בריאה כהלכה – פריון, הלכה ובריאות". במאמר, על שאלת מניעת ההיריון, שלא הייתה ואיננה שאלה הלכתית "נטו", אלא בדרך כלל משולבים בה שיקולי מדיניות ומגדר כאחד.
מסע אישי בעקבות הלכות טהרת יולדת הפותחות את פרשת תזריע.
על פי רוב, כשאנשים נשאלים 'מהו הקשר הזוגי האידאלי בעיניך?', הם עונים: קשר של אהבה, חום, התרגשות ושמחה גדולה. כשאדם דתי חושב על נישואין ועל ברית זוגית, הוא צריך להוסיף גם את ממד האחריות. הרב דוד בן זזון על ההסכם לכבוד הדדי.
כארגוני נשים עלינו להתאחד ולצאת מיד במאבק נגד הצעת חוק מסוכנת זו, העשויה להרע עוד יותר את זכויותיהן של נשים בדיני נישואין וגירושין בישראל. החלק בהצעה הקובע כי תביעות נזיקין בין בני זוג יהיו בסמכותו הייחודית של ´בית הדין הרבני´ ויידונו לפי דין תורה, פוגע גם בנשים שחתמו על הסכמי ממון והסכמי קדם נישואין.
"לדעתי, לפני כל מציאת אמצעי מניעה כזה או אחר, שיתאים לצרכים המשותפים של שניכם, יש מקום לתיאום ציפיות מחודש, גם בהיבטים הנפשיים וגם בהיבטים המיניים.." להלן תשובתה של דפנה מאיר לשאלה שנשלחה לאתר.
עמוד 1 מתוך 2
