פורים

בזכות הדיאלוג והחמלה

אילת וידר כהן
  • אפשר לומר כי משה נולד פעמיים - ביציאתו מרחם אמו ובמשייתו ממי היאור. לידתו של משה מסמלת את ראשית שחרורו של עם ישראל מידי מצרים, שחרור שבא אל סיומו בקריעת ים סוף. בכניסה למעמקי הים כאשר המים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם של  בני ישראל הם מביעים אמון רב במשה, במנהיגם.

    קרא/י עוד >>

    וספרתם לכם לקראת שבועות סיום ספירת העמר

    נורית גזית
  • בעולם היהודי ישנם כמה מוטיבים של ספירה. ספירת העומר, שבעה נקיים, שבעת אבלים, עשרה אנשים למניין, מחצית השקל, עשר הספירות בקבלה ועוד. נורית גזית על סיומה של ספירת העומר ולקראת חג השבועות. 

    קרא/י עוד >>

    ?נשים, ראש חודש, לבנה ועצמאות ישראל

    לאה שקדיאל
  • ראש חודש כחג של נשים התפתח בתקופה של גלות עם ישראל, ולכן כאשר אנו מאמצות אותו כחג גם בתקופה של קוממיות לאומית, מוטל לפתחנו אתגר נוסף – להיפרד מן הזיהוי של נשים ולבנה, ולברר מה הקשר שלנו לחמה דווקא.

    קרא/י עוד >>

    "אין לי קיום בלי הברקים והקולות ששמעתי בסיני"

    חנה פינחסי
  • מן הפסוק הנזכר יכול להשתמע כי "העם" הנזכר שוב ושוב בפרק י"ט שבספר שמות אינו אלא ´עם הגברים´: "ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה". האם הנשים אינן בכלל העם? ביני לבין עצמי, אני נזכרת  בפסוקים הנאמרים בספר דברים בהקשר למצוות הקהל: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף...".

    קרא/י עוד >>

    "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"

    לאה רוזנצוויג כהן
  • "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם אֶכָּבֵד" - הוּא אֲשֶׁר-דִּבֵּר וְעוֹד הִבְטִיחַ - / קְדֻשָּׁתוֹ - דַּוְקָא בַּקְּרוֹבִים אֵלָיו לְהַרְאוֹת וּבְיָד חֲזָקָה, בִּיסּוּרִים, לְהַכְרִיחַ - / עַל-כֵּן, אֳלֹהֵינוּ, ´עַל-מָוֶת´ אֲהֵבְנוּךָ - הֻשְׁמַדְנוּ, הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ כְּצֹאן לַטֶּבַח!"

    קרא/י עוד >>

    "ותבוא בלט ותגל מרגלותיו " "ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט"

    ד"ר אורית אבנרי
  • מה היה מתרחש אילו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן ולהיפגש בדרך בין פרס לבית לחם? ד"ר אורית אבנרי מהרהרת בפגישה הדמיונית בין שתי נשים ייחודיות בתנ"ך. 

    קרא/י עוד >>

    אלול: חודש האהבה

    עידית ברטוב
  • אלול- חודש האהבה


    ישנה אמרה מוכרת בשם ר' ישראל סלנטר, כי באלול אפילו הדגים שבים רועדים מאימת יום הדין. גם אמירת הסליחות ותקיעת השופר מוסיפים לאווירת הפחד הכללית, בבחינת "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?". תקופה זו נתפסת כקודרת, מצומצמת ומיוסרת, שבה כל המרבה להתענות ולסגף עצמו, הרי זה משובח.

    קרא/י עוד >>