מיהי שלומית בת דברי? מה הקשר שלה ליציאת מצרים? שלומית פיאמנטה בוחנת את הדמות דרך סיפורי המדרשים. 

מניין שאבו המיילדות את הכח להתנגד לפרעה? מה הן ראו שאף אחד אחר לא ראה? על לידה והתנגדות לסמכות בפרשת שמות.

העוז לנקוט במהלכים בלתי מקובלים – בין בנות לוט, תמר ורות.

בת פרעה היא האשה הראשונה שלימדה אותנו את סוד החמלה. אחריה קמו בכל דור אנשים אמיצים שהצליחו לפרוץ חומות של שנאה לאומנית מבעבעת ולראות בסובלים את אחיהם.  קראנו להם "חסידי אומות העולם".

כל עוד אנו חיים בעולם התובע מאיתנו לנהל את חיינו שוב ושוב בין פרידות וחיבורים, עלינו ללמוד מנעמי, מרות ומעורפה על פרידות, התחברות, והסתגלות למרות הקשיים

על משמעות הקשר הספרותי בין מעשה פילגש בגבעה לבין מגילת רות.

התיאורים העזים והמרגשים של מפגש האחים עם יוסף בפרשת "ויגש", המגיע לסיומו עם חשיפת זהותו של יוסף והבאת כל משפחתו עם אביו יעקב למצרים, מצליחים להסתיר דמות נשית המתגלה בתכונותיה כמעין "סופרוומן" המקראית. ד"ר שרה בקרמן, יו"ר קולך, כותבת על שרח בת אשר

הכל נפלא שהולכים לפי הספר, אבל- מה קורה שאין בספר את ההוראות הנדרשות. הר' אביטל אנגלברג על בין פרידת משה לבנות צלפחד בפרשת פנחס. 

כל המרבָּה לספר במעשיהן של נשים באותו הנס - הרי זו משובחת

 על ההבדלים בין שירת משה- שירת הים ושירת מרים- שירת הבאר, ומשמעותם בהתייחס להנהגה של כל אחד מהאחים.

המעיין בדברי ה' לאהרן ומרים, יראה כי כולם מתייחסים לנושא מעמדה המיוחד של נבואת משה, וללא כל התייחסות ללשון הרע או לרכילות. ה' אינו שואל: מדוע אמרתם לשון הרע", אלא מדוע דברתם  (נגד) משה?

מרים נשמרת בתודעתנו כנביאה ומנהיגה אולם המסר מסיפורה הוא: "הישמרי לך".

בניגוד לפסיביות הגברית בשירת משה, הרי בשירת מרים הנאמרת בלשון רבות ´ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות´ (שם 20), באה לידי ביטוי העמדה האקטיבית לא רק של מרים - דמות המנהיגה היוזמת והמובילה - אלא של כל הנשים היוצאות בעקבותיה בתופים ובמחולות, כשוות לה.

טור זה מוקדש ליפה רוזנבלום, בהערצה רבה

לא די בחידוש. התמדתו ועיקשותו של רבי עקיבא, מסירותה ואהבתה של רות, נחישותן של בנות צלפחד ובקשת האמת שלהן - הם מרכיבים הכרחיים וחיוניים עבור אותן נשים המבקשות לתפוס את המקום הראוי להן בבית המדרש, ובעולמה של תורה

על צפורה, המסמלת ציר של מחשבה חדשה שאפיינה את בנות מדיין.

אסתר היתה זקוקה לזעזוע חיצוני ש"יכה" בה, יערער את עולמה, ויעורר אותה לפרוץ את הגדרות החברתיים הנורמטיביים. נכתב ע"י רבקה לוביץ, דינה ספראי ונירה נחליאל

באופייה של רות תכונות מנוגדות: מצד אחד היא נחושה ועצמאית, ומצד שני מתקבל הרושם שהיא תלותית וכנועה. ניגודי תכונות אלה באים לידי ביטוי בציורים רבים, כאשר כל אמן בוחר להדגיש את התכונות המשמעותיות מבחינתו.

על מניעיהן של תמר ושל אשת פוטיפר, שתי נשים שלוקחות את גורלן בידיהן.