לצורך שיקום מעמדם הפוליטי והדתי של היהודים כלל חזון אחרית הימים ביהדות אשכנז חזות קשה של יום דין, שבו ישפוט האל את האומות המשעבדות את ישראל. הגורל הקשה המצפה לנוצרים באסכטולוגיה היהודית-אשכנזית עשוי להסביר את הקישור שנעשה בהגדות האשכנזיות בין ציור ביאת המשיח לפסוקי "שפוך".
הציור "אסתר עומדת לפני אחשוורוש" מושפע מקורות חייה של הציירת ארטמיסיה ג´נטילצ´י (המאה ה-17), שחוותה בצעירותה ניצול ואונס, והפכה לפורצת דרך.
נכתב ע"י דינה ספראי, נירה נחליאל וענת קוטנר.
לא המספר ארבע לבדו מקשר בין האמהות לכוסות הגאולה של ליל הסדר. סקירה מעניינת המתארת את ההשוואה דרך זוויות שונות, מהמהר"ל ועד השל"ה
ההלכה ידעה ויודעת כיצד למצוא פתרונות לבעיות שהזמן גרמן. אם זו מכירת החמץ בפסח, אם זה היתר המכירה בשמיטה, אם זה השימוש בשעון שבת - יש מאות דוגמאות. הכול עניין של נכונות ושל גישה. יש שיאמרו: זה עניין לרבנים, ומה לנו כי נכניס ראשינו בין הרים? אך האמת היא, שהאחריות אינה רק של הממסד.
מה היה טיבו של ליל מכת בכורות? באיזה אופן פרעה חיפש את משה? כיצד התרחשה הגאולה? לפרשת בא
חג החנוכה אינו מוזכר בתנ"ך, ובכל זאת שמונה ימים מוקדשים לו. אמנם אין בו יום טוב, אך עם רדת החשכה כל בית ובית לובש חג. המאמר מבקש לחקור ולברר איך שרד החג אף שבמהותו הוא קשור לטיהור המקדש ואף שאינו נזכר בתנ"ך, ומה הפך אותו לחג כה מקובל?
הנשים, ההגדה והזיכרון. הנשים, כי החג נישא על יכולתן לנהל את ההפקה המורכבת הזאת, של ריכוז המשפחה סביב השולחן, כמה דורות וגם שובל של זיכרון. זיכרון הטעמים של מאכלי החג, של הסבתות והאמהות, זיכרון הבגדים והנעלים החדשים זיכרון הבית המתהפך על פניו כדי לגרש כל חמץ.
"מהעבר האחד מוצגים האבות - מושאי הערצה והזדהות, מהעבר השני אנו, נושאי סיפור יחודי, מי שבנו עצמם וזכו להישגים ניכרים בתוך ומתוך השכול והיתמות. בתווך - האמהות, שנשאו בעיקר הסבל, היגון והנטל הכבד שהותיר החלל שנפער עם נפילת כפר עציון בקרב ועם החורבן האישי שבא עליהן".
אסתר שקלים מציעה פעילות לשבועות למבוגרים ונוער העוסקת בדמותה של רות המואבייה
מאמר תגובה ל"הלכה למרים מסיני"/דב אלבוים, שפורסם במוסף "ערב שבת" של מעריב (20 בספטמבר 2013).
בבואנו לדון בדמותה של מרים, נדמה כי יש לבחון את אופייה על יסוד מכלול רחב של מקורות, ויש להתרחק מהסקת מסקנות על יסוד עיון במקורות בודדים בלבד. עד היום טרם נקבצו אל מקום אחד כל האזכורים של מרים המצויים בספרות הבתר-מקראית, כפי שנעשה למשל, בפרשת העקדה ובנושאים שונים אחרים.
הֲזֹאת נָעֳמִי ?! / כֵּן. וְגַם אֲנִי וְגַם אַתָּה וְגַם / אַתְּ.
/ כָֹּל אֶחָד מְאִיתָנוּ, / בְּאֵיזֶשֶהוּ שְלָב בְּחַיָּיו / עוֹבֵר "תְקוּפַת מוֹאָב".
הצעה לסדר לימוד לעילוי נשמתה של מרים הנביאה
מדוע התורה פותחת, דווקא, בשמירת שבת בראש רשימת החגים? הכתוב מדגיש: "בכל מושבותיכם"-מה הטעם לכך? מאין שהמועדים- הם נצחיים? מה המשותף לשבת ומועדים?
על חיוב הנשים בארבע כוסות, בלימוד ובהסבה ליל הסדר
בועז פעל בדיוק לפי הדין. לא עיגל פינות ולא הקל בהלכות. אבל הוא הבין את התפקיד החשוב ביותר של מנהיגות בכלל ושל פסיקה הלכתית בפרט: הצורך לראות קודם כל את האדם העומד בפניך.
נורית גזית כותבת על הארץ שמלאה זהב, לכבוד החיטה בשדות הזהובים ולכבוד חג השבועות.
חמש פעמים עוסקת התורה במסירת סיפור גאולת מצרים מאבות לבנים. ארבע מתוכן מופיעות בספר שמות בפרשת בא, תוך כדי תיאור ההתרחשות עצמה, או בתור חלק מהציווי על קיום מצוות הפסח בעתיד. ד"ר תהילה אליצור עוסקת במצוות "והגדת לבנך".
במסגרת תקופה זו של ספירת העומר המסמלת את התהוות ישראל לעם, בין יציאת מצרים של ימי הפסח לבין הפיכתנו לעם במעמד הר סיני בחג השבועות, אנו מציינים גם את יום הפיכתנו לאומה עצמאית במדינת שראל. מגילת העצמאות, שנחתמה ביום זה, קושרת בין היסוד היהודי-דתי לבין היסוד הלאומי של עם ישראל.
בפיוטי פסח המוכרים נעדר חלקן של הנשים. יעל לוין כ"ץ מציעה תוספת לפיוט הידוע ´ויהי בחצי הלילה´ המבוססת על מקורות מדרשיים ואחרים. ומזכירה את פעלן של אמותינו בתהליך יצירתו וגאולתו של עם ישראל.
