מרים נשמרת בתודעתנו כנביאה ומנהיגה אולם המסר מסיפורה הוא: "הישמרי לך".

בניגוד לפסיביות הגברית בשירת משה, הרי בשירת מרים הנאמרת בלשון רבות ´ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות´ (שם 20), באה לידי ביטוי העמדה האקטיבית לא רק של מרים - דמות המנהיגה היוזמת והמובילה - אלא של כל הנשים היוצאות בעקבותיה בתופים ובמחולות, כשוות לה.

לפרשת מצורע.

כשאשה מתאלמנת היא מאבדת לא רק את בעלה אלא אף את מעמדה. כשההיררכיה בתוך המשפחה משתנה, מעמדה – לעיתים קרובות – נחלש. ארנה רז על מעמד האלמנה היום ואז. 

על המסרים החבויים בפרשת סוטה, ועל קולה האילם של אותה אישה הנתפשת ברשת הנסיבות שסביבה.

קצת קשה לענות כיום, במאה העשרים ואחת על השאלה האם מותר לאישה ללָמד. השאלה היא מאיזו נקודת מוצא יוצאים. האם יש לצאת מן המקורות המדברים על חֶברה נפרדת, ועל אישה שכל כבודה פנימה, או שמדברים על החֶברה שלנו, בה נשים לומדות וחוקרות, ממלאות תפקידים בכירים, גם בחברה הדתית.

אם בעבר הנחלת התורה היתה זכותם הבלעדית של גברים, הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת של נשים מלומדות שמרביצות תורה ברבים, ולא רק ברבות.

טובה בירנבאום בוחנת את דמותה של מרים הנביאה ומציעה לנו למזוג כוס מים, כוס חמישית, לכבודה של הנביאה ובארה. 

יותר מאלפיים אשה ואיש פקדו את שני ימי כנס קולך, המספר הגדול ביותר של משתתפים עד כה, בכנסי קולך. מספר האנשים אינו היחיד שגדל - נוכחותן של נשים צעירות גדלה מאד, יותר גברים ויותר נשים מיש"ע ומן הפריפריה חברו לחברות הארגון הוותיקות.

 תמר (שם בדוי) הגישה תביעה לגירושין בשנת 1987, בהיותה בת 36, ובשנת 2006, בהיותה בת 55, הסתיים הסיפור באופן סופי והיא הותרה להינשא.

פרופ' רוחמה וייס מספרת על לימוד משותף עם אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי לצד מיטתה של מורתן, פרופ' חנה ספראי. 

ההשתעבדות הבלעדית לה' מבטיחה את יחסו המיוחד, את הגנתו מפני האלימות של הדבר, החרב והרעב המצפים לאדם במסגרת אנושית בה "כל דאלים גבר". מעשה כיבוש האדם את רעהו, שעבודו לעבד, מפקיע את זכותו מאותה ברית שוויונית כלפי ה' ומסכן אותו בשילוח מלפניו אל עולם אכזרי בו שולטים האדם וכוחו בזולתו החלש.

סופי (שם בדוי) היא עגונה כבר למעלה מעשר שנים. בעלה נטש אותה ואת ילדיהם המשותפים בשנת 1996 וברח לארה"ב.

"אל מול עזרת גברים" היה שמו של מושב בכנס "קולך" השלישי, לפני 14 שנה. המושב עסק בהתגייסות האוטומטית של רבנים להגנה על רב שסרח. על מה התבססה אותה התגייסות? נראה כי הייתה זו אחוות לוחמים, שנלחמו את מלחמתה של תורה באותם בתי מדרש. ד"ר רותי פויכטונגר ועו"ד יעל רוקמן מדברות על עזרת הגברים של הרב לוינשטיין.

הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע, דן בשמיעת שירת נשים בציבור בעקבות שאלה שנשאל. הרב מציע חמישה תנאים המאפשרים להקל בשמיעת שירת נשים, כאשר ברור שמדובר בשירה תמימה: – הקשר-אוירה הולמת, המילים של השיר, הסגנון המוסיקאלי, הלבוש ,שפת הגוף. במאמרו, הוא מרחיב ומסביר את גישתו ומביא מקורות שונים מחזקים. 

לא די בחידוש. התמדתו ועיקשותו של רבי עקיבא, מסירותה ואהבתה של רות, נחישותן של בנות צלפחד ובקשת האמת שלהן - הם מרכיבים הכרחיים וחיוניים עבור אותן נשים המבקשות לתפוס את המקום הראוי להן בבית המדרש, ובעולמה של תורה

כחברה אנו מתקשים ליצור חיבור נכון בין מיניות לקדושה, אנו ממעטים לדבר על מיניות בריאה, על מיניות טהורה,  קל וחומר שאין מקום לדיבור על מיניות המתקיימת מחוץ לגבולות המותרים. עובדה זו מעצימה מאד את בדידותה של הנפגעת. הנפגעות הדתיות נושאות את נטל הפגיעה בבדידות במשך תקופות ארוכות.

הדברים מורכבים שבעתיים כשמדובר ב´אחר´- ולא פעם ´אחרת´, המאתגרים בהווייתם ובתביעותיהם את מה שנחשב גבול הלכתי מוגדר, ולא משנה אם מדובר באיסור דאורייתא, איסור דרבנן, או מנהג ישראל ונורמות חברתיות דתיות מקובלות.

ביסודו של קטע זה עומדת ההנחה שאף הבכורות הנקבות מתו במצרים, אלא שבתיה יצאה מכלל זה וזכתה להינצל בזכות תפילתו של משה עליה. נערכת כאן גזרה שווה בין התיבה "ליל" מתוך הכתוב במזמור "אשת חיל" למילה הראשונה שבצירוף "ליל שימורים". במהדורות השונות של מדרשי אשת חיל נדרש עליה פסוק אחר מתוך מזמור זה: "ותקם בעוד לילה"