12.03.2018 - ממה הם מפחדים? תגובת קולך להורדת סרטון חיל האויר מהרשת

ביום האשה הבינלאומי 2018, העלו מנהלי הפייסבוק של חיל האויר סרטון העצמה נשית, בו נראו נשים המשרתות בחיל בתפקידים שונים, וברקע נשים המקריאות אמירות שונות שנאמרו על נשים המשרתות בצבא. סיון לייב-יעקבסון, דוברת קולך תוהה ממה פחדו מי שדרשו להוריד את הסרטון

לקריאת המאמר באתר סלונה

בשבת האחרונה אחר הצהרים, ישבו בסלון ביתי שלוש נשים צעירות. לפני שנה, הן היו במכינה הקדם צבאית ביישוב בו אני גרה, ואנחנו היינו המשפחה המאמצת שלהן. הן התגייסו כבר לפני כמה חודשים, וכל אחת שקועה עמוק בתוך השירות הצבאי שלה. אחת תצפיתנית בגבול הצפון, האחרת מדריכה בחילות השדה והשלישית סיימה קורס פראמדיקיות. חברותיהן, כולן משרתות במקומות אחרים, בשירות הלאומי והצבאי.

אני זוכרת את הדילמות לפני שנה, את השיחות סביב שולחן השבת באיזה מסלול לבחור. מה יהיה השירות הכי משמעותי שיוכלו לעשות. על זה הן גדלו. חינכו אותן לשירות משמעותי - בבית ובמכינה הקדם צבאית; עם חלקן, דיברו על זה גם בבית הספר ובתנועת הנוער. אז הן בחרו לעשות הכי טוב שיכלו. כל אחת גאה במה שהיא עושה, והלב שלי מתמלא גאווה מלשמוע אותן מספרות על האתגרים וההצלחות. כשהן באות לבקר, אני מרגישה שהתפקיד הכי חשוב שאנחנו יכולות ויכולים לעשות, לתת להן גב, להקשיב ולהיות גאות בהן.

ביום חמישי, יום אשה הבינלאומי, עלה לעמוד הפייסבוק של חיל האוויר סרטון העצמה נשית. בסרטון נראו חיילות המשרתות בחיל במגוון תפקידים, כאשר ברקע מוקראות טענות שונות שהושמעו לאחרונה, המפקפקות ביכולותיהן של נשים לבצע תפקידים שונים בצבא מבלי לפגוע באופיין הנשי. ייתכן והסרטון שהועלה לעמוד הפייסבוק של חיל האוויר לא אושר על פי נהלי דובר צה"ל, אך עצוב בעיני שדובר צה"ל לא מצא לנכון למצוא דרך לאשר, בדיעבד, את הסרטון ולהשאירו באוויר. לשמחתי, מרבית הציבור חשבו אחרת, וסייעו במלאכת הפצת הסרטון.

הצעקה שהוקמה על ידי גורמים חרד"ליים שביקשו להסיר את הסרטון מהרשת מעוררת תהיות - ממה הם מפחדים? האם הצעקה קמה בגלל שמשהו השתנה בשבוע האחרון בתפקידיהן של הנשים בצה"ל? כנראה שלא. האם אותו סרטון פגע ברגשותיהם או בכבודם של רבנים שהתבטאו בעבר בצורה דומה לטענות שעלו בסרט? יש שיגידו שכן. בעיני קשה לטעון זאת, מאחר והסרט עשוי בצורה מכבדת מאוד, וגם אינו מאזכר שמות.

הטענות מהצד החרד"לי של המפה שעולות באחרונה בשרשרת ארוכה ומעייפת, מתובלות בכל מכל כל - החל מחוסר יכולת פיזית מצד הנשים לשרת בתפקידי לחימה, וכלה בחשש להקפדה שלהן במצוות במהלך השירות במידה והן דתיות, או הפגיעה בנפשן העדינה של הנשים הצעירות בכלל . הטענות הללו מוטחות בנשים צעירות, דתיות וחילוניות כאחד.  הצעירות המשרתות בצה"ל וגם בשירות לאומי, שומעות שוב ושוב כמה הן פשוט לא יודעות לבחור נכון עבור עצמן. אם הסרטון של חיל האוויר עשה משהו אחד נכון, הרבה יותר מאשר להתמודד עם הטענות הלא נכונות בעליל - הוא נתן רוח גבית לאותן נשים, בכל מקום שהן, ביבשה, באוויר ובים, באמירה כי הבחירה היא שלהן. הן מסוגלות לעשות כל שיחפצו, והן צריכות להיות גאות בדרך שבה בחרו.  

אז ממה הם מפחדים כל הקופצים על דובר צה"ל בקריאה להוריד את הסרטון?

הם מפחדים כי זו השריקה של הרכבת המתרחקת מהם, שמזכירה להם שהם נשארים מאחור. הם מפחדים כי הצעירות הדתיות, כמו גם הצעירים הדתיים, כבר לא מתרגשות ומתרגשים מהאמירות האלה.  הן מבינות שצריך שצריך להרים קול נגד אמירות כאלה. אולם, באותה עת הן גם יודעות, שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא להמשיך ולעשות שירות משמעותי בשביל המדינה, בשירות הצבאי והלאומי. הן יודעות שזו הבחירה שלהן, ושהן יודעות לבחור הכי נכון בשביל עצמן, גם אם אחרים אומרים אחרת. אז אומרים.