בתורה אנו קוראים "וגר לא תונה ולא תלחצנו". לדעת ההלכה מדובר באיסור אונאת גר צדק. מהפשט עולה כי הכוונה היא גם לזר, שכן לא גרי צדק היינו במצרים כי אם זרים המתגוררים שם ועל כן נראה שיש חובת הימנעות מאונאת גר הנוגעת לכל זר המתגורר בתוכנו, אם כי היא אינה באותו תוקף של איסור אונאת גר צדק.