על שתי נשים אבודות שהצליחו למלא את ריקנות חייהן על ידי הנתינה ל"אחרת". נשים שמלמדות אותנו את סוד ההתמלאות גם כשנדמה שהכל אבוד.

מדרש רבה למגילת רות מלמד אותנו את המסר החשוב של המגילה.

בקטע פרשני אנונימי שפורסם מכתב יד עמד המחבר על זיקה בין היבטים הקשורים בנעמי וברות, על פי המתואר במגילת רות, לבין מזמור אשת חיל, החותם את ספר משלי.

לכבוד חג שבועות כמה מדרשי-שיר בהשראת מגילת רות.

ההלכה ידעה ויודעת כיצד למצוא פתרונות לבעיות שהזמן גרמן. אם זו מכירת החמץ בפסח, אם זה היתר המכירה בשמיטה, אם זה השימוש בשעון שבת - יש מאות דוגמאות. הכול עניין של נכונות ושל גישה. יש שיאמרו: זה עניין לרבנים, ומה לנו כי נכניס ראשינו בין הרים? אך האמת היא, שהאחריות אינה רק של הממסד.

הֲזֹאת נָעֳמִי ?! / כֵּן. וְגַם אֲנִי וְגַם אַתָּה וְגַם / אַתְּ.
 / כָֹּל אֶחָד מְאִיתָנוּ,  / בְּאֵיזֶשֶהוּ שְלָב בְּחַיָּיו / עוֹבֵר "תְקוּפַת מוֹאָב".

בועז פעל בדיוק לפי הדין. לא עיגל פינות ולא הקל בהלכות. אבל הוא הבין את התפקיד החשוב ביותר של מנהיגות בכלל ושל פסיקה הלכתית בפרט: הצורך לראות קודם כל את האדם העומד בפניך.

"כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות, וכל המייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום ובני ביתם הם כולם... ואין שום הפרש כלל בינינו ובינם לכל דבר. ואל יהא ייחוסך קל בעיניך אם אנו מתייחסים לאברהם פלוני ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם".

משיח בן דוד, יצא מפגישתם ומזרעם של רות ובעז, אשר דרך התמודדותם עם הרוע בעולם, אינה לערוך מלחמה ישירה עימו,  מלחמה אשר לא תצלח לבדה, אלא לקחת את החיים, על כל מרכיביהם ולקדשם. לא תוך ויתור על הנאות החיים, אלא דווקא תוך כדי מימושם השלם.

רות הגיעה לבית לחם בשל הקשר למשפחת אלימלך וקבלה את עונשה על מעשיה. לא מן הנמנע שיהיו שיחושו שמחה לאיד בראותם את השפל אליה הגיעה נעמי.  רות היא זרה וחסרת אמצעים, וככזו שייכת לקבוצת מיעוט שהיחס אליה הוא שלילי. זו אחת הסיבות שהתורה מזהירה את העם מפני התעמרות בגר, ביתום ובאלמנה.

פרשת הגיורים עלתה לאחרונה לכותרות בנסיבות פוליטיות ועוררה הדים רחבים בציבור הרחב ובכלי התקשורת. אולם מעבר לכל מחלוקת אישית או פוליטית דומני כי מדובר במחלוקת עקרונית בין בית שמאי לבית הלל, בין המקילים לבין המחמירים בהלכות גיור.

מה  לומדים  מהשיר  "לא ארחף בחלל" על  מתן  תורה,  על  הרלוונטיות  האישית  והלאומית  לימינו,  על  הגבול  בין  האסור והמותר, ועוד?  על  כך  ברשימה  שלפנינו.

העוז לנקוט במהלכים בלתי מקובלים – בין בנות לוט, תמר ורות.

הקשר בין כלה וחמותה, אלמנה וגואל, המאמין והאל נפרש  במגילת רות כמיזוג מופלא וחריג בין אהבה לחובה.

על משמעות הקשר הספרותי בין מעשה פילגש בגבעה לבין מגילת רות.

וְעַתָּה בַּגֹּרֶן, / הַשָּׁמַיִים גְּבוֹהִים וּמְכֻכָּבִים. / מֵאַחוֹרֵי הָעֳמָרִים, / מַבִּיטָה בָּאִיש, / פָּנָיו נוֹהֲרוֹת, בְּאוֹר יָרֵחַ שֶׁל אֶמְצַע אָב.

אם בעבר הנחלת התורה היתה זכותם הבלעדית של גברים, הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת של נשים מלומדות שמרביצות תורה ברבים, ולא רק ברבות.

באופייה של רות תכונות מנוגדות: מצד אחד היא נחושה ועצמאית, ומצד שני מתקבל הרושם שהיא תלותית וכנועה. ניגודי תכונות אלה באים לידי ביטוי בציורים רבים, כאשר כל אמן בוחר להדגיש את התכונות המשמעותיות מבחינתו.

חג השבועות קורא לנו לקשב גדול למתרחש סביבנו, ולשמחה אשר משלבת ומשתלבת עם כל מי שנזקק לכך.  חג השבועות קורא לנו לצאת עם מחויבות גדולה - לא רק למלא את סיפוקנו אלא לפעול בתוך החברה.  אנו בקולך, שומעות את הקריאה הגדולה הזאת, ונענות לאתגר הגדול הזה.